אליעד כהן
יעוץ אישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






רשימת התגובות האחרונות של: ענבל רחמים 🔻
דיונים גם בקבוצה Facebook

אני יודעת הכל על עולם הפרפרים, ועל כל העולמות כולם...

כי אינני יודעת כלום, כי אני כלום, כי אני איני, כי... אין... (-:

וזה הכל..

~בסוף אתה תבין משהו שהוא מחוץ לכל הסיפור, כי אין כל סיפור..

כשאני אומר אני.. אני מתכוון לכלום, אין כלום... "אין"...

~ מילה אחת כמה פרשנויות? ברור שאינסוף פרשנויות כאילו... איפה השכל איפה של מי שמנסה לחשוב שזה 3 כאילו 3 פרשנויות, מאיפה הביאה את זה?.?? מעניין!

זה נכון שמצד האמת אולי אין הבדל בין הדברים והכל אחד הוא, מה שאומר שגם כן יש הבדל...

אבל נניח שאין כלל הבדל והכל אחד ושניים זה שקר וכו'.

זה שאומרים או מנסים להסביר לאדם שפוחד מחרדות שהכל אחד, והוא לא באמת יכול להיכשל, בזמן נתון שהוא פוחד, זה לא באמת משפיע או עוזר לו, כיוון שהוא לא מאמין או מבין שאין הבדל בין לאכול מהזבל או לאכול או כל טרי, ועוד אינסוף דוגמאות. בתוכו פנימה יש חרדה ופחד וסבל שהוא חושב שהוא כישלון וכד', במקרה הזה צריך על ידי דרכים שונות לקלף לו את הקליפות של כל הרעיונות והאמונות שהחדירו בו שזה יותר טוב מיזה, ושההוא יותר טוב או מוצלח ממנו. היה ויראה אחד לאחד איפה החדירו בו את האמונות האלו ושהן שקריות ולא בהכרח אמת, ומי שהחדיר לו אותן בעצמו היה חסר מודעות..

להבין שזה כמו מחשב שנכנס בו מידע אינסופי ומחלק מהמידע הזה יכול להיווצר ווירוס..

לכן אני תוהה אם הנסיון להבין שהכל אחד לפני קילוף כל שאר האמונות יכול לחלחל ישר פנימה ולהדלק כהארה שמסדרת את כל המערכת הנפשית, או שמחוייב לעשות עבודה בדרכים מקבילות עד שיהיה אפשרי לנגוע בשורש..

זה כמו לעשב את העשבים השוטים מסביב כדי להגיע לעיקר, כמובן שאפשר להגיד שאם נוגעים מייד בעיקר, אז כל העשבים נעלמים ממילא..

שוב, שאלה של זוויות ראייה שונות ושאלה מה רוצים, אין נכון יותר או פחות... לדעתי בכל אופן.

אמנם אני בחצי השיחה, עד כאן זה פשוט מאד, אין בעיית רגש, אלא יש להבין, שגם אם מתכנתים רובוט, אז בזמן תכנות הרובוט, גם יכול לעלות ספק ופחד האם אני מתכנת נכון את הרובוט וכו'...

משתמע, אין הבדל בין הרובוט לאדם בזמן אמת עם רגש, כי בסופו של דבר האדם מתכנת את הרובוט והיה מתכנת אותו בשכל הגדול ביותר שיש לו וממילא היה פועל בזמן אמת ללא רובוט באותו האופן.. (עם או בלי פחד).

מעולה.

צורת חשיבה פשוטה ביותר ומשום מה כשלראשונה שומעים אותה, זה נשמע כביכול בלתי אפשרי..

באופן אישי לאחר זמן של התמדה ונסיון להבין את אופן המציאות שבה יש את כל האופציות חשיבה שאליעד מסביר כאן

זה בהתחלה קשה לפוך את המחשבות, ונהיה עם ההתמדה והתבוננות פשוטה בדבר, יותר ויותר קל, עד שזה הופך להיות בטבע, כך זה התהפך ומתהפך אצלי, ראיית שני הצדדים של המטבע שווים באותה המידה, ומכאן חופש הבחירה למי לתת משקל כבד יותר, לצד הזה או לצד הנגדי, הם לא טובים או רעים כשבוחרים, אלא פשוט צורות שונות. בהצלחה.

פשששש, ואני מוכנה להודות שמי שפוחד לחשוב שהוא גם כישלון, הוא בגדר נכשל..

ממליצה בחום ובאהבה על שני הספרים החדשים של אליעד "שקט נפשי אמיתי", ו"הצלחה, אהבה, וחיים טובים".

הספרים מדברים על הנושאים המהותיים לכל אחד ואחת.

הספרים מעמיקים ביותר ויחד עם העמקות מדברים על הנושאים היותר רלוונטיים היום יומיים והרגישים הנוגעים לכל אחד באשר הוא.

הכתיבה היא חדשה שונה מכל ספר אחר, נוגעת בשורש ומהות הבעיות של החיים מכל היבט אפשרי, הקריאה מצריכה התבוננות פנימית וחשיבה מעמיקה, אך עדיין הוא כתוב באופן שווה לכל נפש, אם לאדם משכיל ביותר שימצא בו עניין, או מי שלא רכש כלל השכלה ימצא בו עניין רב גם כן.

מטפלים בבעיות נפשיות, פסיכולוגים, או מאמנים לחיים, ויועצים בכל תחום, יכולים למצא עניין רב ואף לימוד חדש ונרחב שלא נכתב עדיין בשום מקום עבור עצמם, ועבור העמקת הטיפול בלקוחות.

למי שרוצה באמת להצליח ולהשתחרר מהסבל של הבלי החיים ולהתחיל ליהנות ולהפוך למאושר באמת, זה הספר המתאים לך!

ולכל הסובלים מבעיות נפשיות כאלו ואחרות, מפחדים / פוביות קטנות או גדולות יותר ועד חרדות קשות, אם תקחו ברצינות את הקריאה בספר "שקט נפשי אמיתי" ותקראו בו ותנסו להבין אותו לעומקו ולרוחבו, ימצא בו ראייה רחבה מאין כמוה לכל מצב נפשי בעייתי, ואכן יזכה לכלים מדוייקים שאינם משתמעים לשתי פנים ביכולתם לעזור לצאת מכל מצב שנראה גם ללא מוצא.

לסיכום: ספרים יוצאים מן הכלל במלא מובן המילה, מעניינים, מאפשרים שינוי אמיתי מהותי למי שבאמת רוצה, מה גם שבנוסף לכל זאת, כתובים בצורה זורמת ומהנה.

זוהי מתנה גדולה לכם וליקיריכם, אין זמן להסס ולהתלבט, זה הזמן להזמין את הספר השווה לכל כיס!

להצליח ולהגיע הכי גבוה שיש! לאשר יחלתם לו שנים, ועדיין מייחלים

מדהים! כיתה א' לכל מאמיני האלוהים למיניהם (-:

זה כל כך פשוט וברור שמסבירים לבן אדם, רק שהאחיזה בישות "אלוהית" היא כל כך חזקה ושורשית

שזה מזעזע לאנשים את כל עולמם כשמבינים את הברור שאליעד מביא איתו לעולם..

ליעד, אליעד לא משחק משחקים, לוקח אותך מייד לפחדים / אמונות שאתה אוחז בהם, העבודה עם השכל / רגש, היא עד הנקודה ש"ישתחרר לך השכל" ותהיה אחד עם הכל, חלומך יכול להתגשם אם רק תרצה, לא זה לא בהכרח קל.

החיפוש שלך לא יכול להסתיים בפשרה גם אם תרצה, כי כל עוד לא תשיג את אשר אתה מחפש, לא תשקוט רוחך / נפשך, תרצה או לא תרצה.

לא זכור לי שנאמר שתזרוק את מה שהינך רוצה והוא לא מוגדר, נהפוכו, תעיז ותבקש להשיג את שאינו מוגדר ואינו הגיוני.

כל מה שנאמר אם איני טועה בהקשר זה, זה שאל תגיד אני מחפש X, בעוד אתה מחפש Y, שה Y בעצם כל להיות ה"דבר" הלא מוגדר שכולם מחפשים אותו אם במודע אושלא במודע בעוצמות שונות.

כל פעולה שאדם עושה / חושב, היא למען השגת ה"דבר"...

בכל אופן חזק ואמץ להילחם על שאתה מבקש, ישר כח!

עמנואל..

האם כשאתה אומר "שום דבר לא מחוייב", אתה באמת מתכוון לזה (-:

לירן, כל נקודת מוצא היא נקודת התחלה טובה.

העניין הוא לברר בכלל מה זה חסרון ברמה הפנימית יותר, ללא קשר לתפקיד זה או אחר.

האם זה מחוייב שיהיו חסרונות, או רק אפשרי?

חסרון שמתמלא? האם באמת החסרון האמיתי התמלא? או רק לבוש של החסרון? ואם מילאת חסרון ברמה החיצונית, יצרת כעת חסרון אחר, השגת משהו אחד שרצית אמנם, אבל על חשבון דבר אחר!

שים לב שמה שהעלת כאן זו התבוננות מאד חשובה.

אם תבין את מקור החסרון, זה יענה לך על הרבה מאד שאלות בכל נושא, ויתכן שלא תחווה יותר חסרון בכלל! תחווה אותו כן, אבל ממקום חדש לחלוטין שלא באמת יטריד אותך יותר.

אם באמת תרצה, זה אפשרי.

תעלה את הנושא במפגש (-:

אני דווקא ממש יחידת סגולה! וגם אביבה! וגם עוד מי שבא לו להצטרף ליחידת הסגולה...

אני אוהבת גאוותנים ושחצנים, כי אני אשת אמת ולא פוחדת להיות גם שחצנית וגאוותנית או אחת שמתיימרת לאהוב רק צניעות

אביבה, עכשיו שאת מודעת, תוכלי לשים לב גם שאליעד רודף שלום הרבה יותר ממורים או אנשים שמשחקים אותה רודפי שלום אך בתוכם הם נגד המציאות על כל צבא הצורות והגוונים שלה.

עבורם ככה זה טוב, ואחרת זה רע וכדומה. שאת זה אכן אליעד מנפץ ומכוון להיות בשלום עם כל הצורות.

יש בעולם כביכול התנהגות נורמטיבית, שברובה היא צבועה.

המשמעות היא מה באמת יש בתוך הלבוש של כל אדם או מורה שמתנהג באופנים משתנים כביכול ברמה החיצונית.

האם בתוכו הוא איש של שלום ואיש של אמת? ואת זאת החכמים כבר יודעים, ואת מיחידי סגולה! חכמה ואשת אמת, אז את יודעת.

לורינה, ככל שאת רוצה יותר את הדבר וכמהה לו, אם זה נהנתנות או כל דבר אחר, ככל שהרצון להשיגו או לשמור עליו גדול יותר, כך יהיה גודל הפחד מלאבד אותו, או פחד לא להשיגו אחד לאחד..

תצחק תצחק, זו כבר היתה שרשרת רצופה מהבוקר ואחסוך את סיפורי אלף לילה ולילה, זה בשלב כלשהו הצחיק אותי מרוב בלאגן, בכייף אטבול בים, סדר לי טרמפ, אבל זו תהיה הנאה, לא סבל, אז חבל לקלקל את יום הסבל הזה בטבילה כייפית בלילה בים..

עמנואל, וולקאם באק, רק כתבתי לך שסיימתי קשקשת ברשת והנה אני מקשקשת ברשת!

)) כייף שקפצת לביקור, הישאר לסבול עמנו!

חחח, יש מלא תרגולות, היום המציאות זיכתה אותי בכמה וכמה מאד לא נעימות, ואז אמרתי לעצמי, נו שויין, זה בגלל הפוסט, עכשיו תרצי את זה שאת לא רוצה את זה (-:

מסכימה, הכי עמוק, זה בעצם ה"אין" כלומר, אין רצון עצמי, וכשאין רצון כלשהו, אין אפשרות לחוות טוב או רע, ככל שמבינים יותר את הפנימי ביותר, יש זכות לשבת במלונה תוך כדי שנושכים אותך.

- גם אתה סובל כי נושכים אותך ובו זמנית אתה במלונה, זה לא תהליך.

בסופו של דבר אתה מבין את כל ההשתלשלות בו זמנית בזמן אמת.

וכשאתה אומר רע לי אני סובל, תוך כדי אתה גם באחד ב"מלונה", אתה בהבנה מהיכן בכלל נובע הסבל, אז זה אחרת.

ולפעמים, זה תהליך קצרצר של לברוח למלונה, אבל לא מחוייב.

זה יכול להיות הוויה אחת של המוגדר ושאינו מוגדר.

ישנה תודעה, משהו ישנו, אנו חווים משהו קיים ומכנים אותו "אני".

האני הזה חווה שאת זה הוא רוצה, ואת ההוא הוא לא רוצה (לא נדון כעת מי מחליט מה "אני" רוצה ומה "אני" לא רוצה).

אלא יש תודעה עם רצון, או שהיא רוצה שיהיה משהו מוגדר ואז היא מפרשת את זה שטוב לה אם הוא ישנו כמה שהיא הגדירה.

או שהתודעה רוצה שלא יהיה משהו מוגד, ר, ואז אם הוא ישנו, היא חווה את זה כדבר רע. עובדתית הדבר קיים, עובדתית המציאות קיימת והרצון קיים! (כל עוד יש משהו בכלל), עכשיו השאלה אם אני רוצה את זה או לא!

אם אני רוצה את זה אני יחוה שזה דבר טוב!

אם אני לא רוצה את זה, אני יחווה את זה כדבר רע.

- לבסוף אסכם בפשטות (-:

אורי, הקרן אור או משהו טוב, הוא פועל יוצא / תוצאה או רק פרשנות.

העיקר הראשוני הוא הרצון: אני רוצה שיהיה כך חלקית אפילו אז יש קרני אור.

אני רוצה שלא יהיה כך בכלל ונצמדת לזה, אז רואים רק זוועות.

מורסי, מההבנה שבפרספקטיבה מסוימת אנו יוצרים את הרצונות וההתנגדות לרצונות שלנו, או בכלל כל מה שקורה, מההבנה הזו, אפשר לדעת שתמיד בכל מקרה קורים דברים נגד הרצון - כל עוד יש תודעה קיית, כבר יש משהו מנגד, מחוצה לי, וזה חסרון וזה גורם התנגדות, מהקלה ביותר, ועד לחמורה ביותר.

אם יש ידיעה מבוססת של האחדות ידיעה=חוויה, בו בזמן שזה יחד עם שינוי מתמיד של המציאות כצורות שונות ומשתנות שחלקן אני מפרשת כטובות לי ואז אני רוצה אותן, וחלקן אני מפרשת כרעות עבורי ואז אני לא רוצה אותן.

כך שאני יכולה מיידית לשנות את הפרשנות, פשוט להסתכל על הדברים ממקום אחר לחלוטין, מצד אחד מזוהה עם הדבר, מצד שני לא מזוהה עם שום דבר, ואז זו חוויה שונה.

שוב, זה לא נעשה לי רע עכשיו כי זה לטובתי בסופו של דבר, זה לא כמו אמא שתצעק על הילד כדי שהוא לא ירוץ לכביש בזמן אמת! אלא קרה כבר ה"גרוע".. וזה גרוע לכשעצמו ולא לטובת משהו בהכרח! בחוויה את חווה את שני הצדדים כדבר אחד, מצד אחד התנגדות, מצד שני בו בזמן הכלה מלאה של הדבר.

נאמר כמו מטבע אחת שלמה - ויש לה שני צדדים מנוגדים ושונים בצבע באיור - בצורה, החוויה של כל צד כנפרד ועדיין זו אותה חוויה אחת..

- בהחלט זה קשור ברמת ההבנה של המציאות והיקולת להסתכל על מה שיותר היבטים מהפנימיות / מהמהות של הצורות השונות החיצוניות כביכול, ההוות הוויה אחת.

שאלת מליון הדולר! (-:

עכשיו אפשר גם לשאול, האם יש שוני בין יחסי למוחלט? האם הם שני דברים נפרדים?!

אני זזתי בינתיים, המשך יום... השלימו כל אחד את החסר כרצונו..

גלית: לא מתכוונת לתהליך, אלא לקיום תהליך שמביא ליישום הפראדוקס...

זוהי בדיוק הנקודה! זה נגד הרצון, האם בו זמנית ממש שזה נוגד את הרצון, יש אפשרות לרצות את זה (אכן, פראדוקס) - אם על ידי התבוננות והבנה רחבה יותר של המציאות, או כל דרך!?

נקודה למחשבה: בחיים שלכם (גם שלי: ), קורים כל הזמן שינויים, אם אתם אחראים להם או לא, זו כבר שאלה אחרת.

חלק ממה שקורה זה לפי הרצון שלכם, וחלק נוסף שקורה זה נגד הרצון שלכם!

במקרים שאין לכם אפשרות לשנות את המציאות / כלומר, את המצב שאתם לא רוצים אותו בחיים שלכם ופועל כביכול נגדכם (ואני חוזרת שוב, לא מדובר על מה ש"את/ה" יכולים לשנות, אלא אין לכם אפשרות לשנות את המצב כרגע בשום אופן, עובדה קיימת!).

האם אתם חושבים שישנה אפשרות שתוכלו לרצות את מה שנגד הרצון שלכם?

או שתאהבו או תתייחסו אחרת לחלוטין למה שנוגד את רצונכם?

מאמר חדש שכתבתי, תהנו:

זוגיות ובכלל, להיות או לא להיות.

להסכים להיות בזוגיות טובה עם עצמך, עם בן / בת זוג דורש ממך להכיר בכך שיש בך חסרונות, וכן! יש חסרונות גם בכל אדם אחר בעולם, כל החסרונות כולם ביחד זה דבר מושלם (אך לא בזה מדובר כעת).

מה שקורה זה שהאדם רוצה לחוות גם את החופש, וגם את השלמות בלעשות את מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה ואיך שהוא רוצה, אבל הוא גם רוצה בו בזמן זוגיות! שמישהו אחר יאהב אותו יותר ממה שהוא אוהב אדם אחר, והוא גם רוצה בעצמו לאהוב משהו אחד יותר ממשהו אחר, ויש קונפליקט, כלומר כפי שאמר מי שאמר, אני רוצה זוגיות ולהרגיש בלי, זה כמו קפה ללא קפאין (-:

מה שגורם מצב כזה, שנשארים קרחים מכאן ומכאן, כיוון שהנה הגיע הרגע המיוחל, ומתאהבים או "נדלקים" על מישהו, ובוחרים את אותו אדם - כבן / בת זוג פוטנציאלים שיכולים להתאים, ואז אופס! איזו הפתעה.. נכנסים למלחמה הידועה, למקום שהחופש צועק: מה איתי? מה איתי? רוצה חופש!! ואז הקול שרצה ושיווע כל כך הרבה זמן לזוגיות, מתחיל להיעלם (וזה יכול לקרות מהר מאד כפי שהרבה מכירים את הסיטואציה), כיוון שהקול המחפש ורוצה תמיד חופש, מוצא מהר מאד את החסרונות שיש בזולת - הווה אומר בבן / בת הזוג הקיים או הפוטנציאלי, והופך כל חסרון לדבר מחוייב ומוחלט ולמפלצת אחת גדולה, במקום לבדוק האם יש כאן באמת חסרון.

מה גם, שאם אדם החליט שהוא כן בעניין זוגיות, אכן עליו לקחת בחשבון שכפי שהוא לא כזה מושלם, ומן הסתם יש בו "באגים" למיניהם.. אז גם בן הזוג לא יכול להיות כל כך מושלם (ואם את / ה כן מושלם, אז אולי יש עוד מושלמים כמוך? הממממ)... כי אם תישאר המושלם והמיוחד היחיד עלי אדמות, אז קח / י בחשבון, שסביר להניח שזוגיות זה לא ממש הקטע שלך

לאהוב אדם מסויים או דבר מסויים, הווה אומר שאתה מוכן לסבול עבורו, לוותר על חלק מהחופש שלך עבורו ועבור שניכם, על חלק מהרצונות והשיגעונות שלך, וכשקשה לך, לא לברוח אלא להישאר ולחבק דווקא במקום שקשה כל כך, כי ככה אתה רוצה, וככה בחרת! לאהוב ולהיות בקשר. וככל שתאיר אור על יותר קונפליקטים, כל הבנה והסכמה ופתרון מול בן / בת הזוג, רק תחזק את הקשר ואת האהבה.

לוותר על החופש ולחיות בזוגיות, יכול להיות גם משל למשהו כמו קורבנות בבית המקדש לאלוהים, כל "קורבן" מביא איתו טיהור והעמקת הקשר. ועכשיו עולה לי ההקבלה: להקריב, מלשון להתקרב!

בזוגיות, או מול עצמך או בכל מערכת יחסים במציאות, יש כמה אופציות להתמודד עם חסרונות של בן / בת הזוג, או של כל אחד / דבר אחר, בעצם סה"כ 3 אפשרויות:

1. אני רואה את החיסרון בבן / בת הזוג, לוקח / ת צעד או כמה צעדים אחורנית למקום של לא משנה לי מהחיסרון, לא חשוב אם פגעו בי או לא, כי הכל שווה, או הכל טוב ומושלם ממילא, או נהפוכו, הכל ממילא לא טוב בפרט ובכלל וממילא אוספים אותנו מכאן עוד זמן מה.. ואז לא עושים עניין.

(מן הסתם מי שבחר באופציה הראשונה, לא באמת בוחר בזוגיות, אלא בלזגזג בין זוגיות למה שטוב לי כאן ועכשיו, ואז זה ללא התחייבות לזוגיות, אלא יותר התחייבות לנוחיות שלי בלבד תמיד, שזו בהחלט אופציה, רק אל תבכו למה לא מצליח לכם העמקתו או השארות בקשר זוגי)..

2.את / ה רואה את החיסרון, ואפילו פגעו בך, ומכאן להפוך את זה, ולראות את זה כשבח, כמשהו טוב שיכול לרומם אותך. לדוגמא: צעקו עליך וכעסו והעליבו אותך, הווה אומר שכל כך אכפת ממך, וכל כך אוהבים אותך, עד כדי כך שיוצאים בגללך מהדעת. כי אם לא היו באמת כל כך אוהבים אותך, זה לא היה כל כך מדגדג ומרגיז את בת / בן זוגך או כל אחד אחר.

3. לראות את החיסרון אכן כחיסרון, כי אנו מבינים שבכל אחד אחת יש חיסרון, ועכשיו מוכנים להכיל "לבלוע" את החיסרון הזה, כיוון שאנו רוצים את הטוב שכן ישנו והיה במערכת היחסים, ושרצוי לנו שיהיה בהמשך, מה שנאמר, שמים דגש על הדברים הטובים.

יש ששואלים, למה לי זוגיות בכלל אם אני רואה מסביבי כל כך הרבה זוגות שסובלים ולא ממש מרוצים מהזוגיות שלהם בלשון המעטה. התשובה לשאלה הזו היא שעל האדם להבין, שבמנגנון שלו מראש, יש בתוכו גם את הרצון לזוגיות תמיד! למרות שהוא יכול לחשוב או לראות שזוגיות זה לא הדבר שהוא מייחל לו - לפחות לא כפי מה שהוא ראה וחווה עד כה, למרות זאת במנגנון של כל אחד / ת יש גם את הרצון / צורך בזוגיות, ולכן תהיה תמיד גם התשוקה לזוגיות, מה גם שמי שיתבונן היטב, יוכל להבין שאם יש כזו השתוקקות, אז יתכן מאד שזה יכול להיות גם מאד טוב, רק שמעטים יודעים איך לעשות את זה טוב ושיישאר טוב.

כמו כן, מי שיתבונן, יבין שהתשוקה וההתעסקות והרצון לזוגיות באופן כל כך אובססיבי אצל רוב בני האדם, הוא רצון וצורך המשקף את הרצון הכי קרוב להתמזג עם ה"אלוהי" לאהוב את המציאות כפי מה שהיא ללא תנאי, כאחד איתה, ובעולם של הנפרדות, של הצמצומים, זה מתלבש הכי טוב והכי קרוב לאדם שכביכול משלים אותך.

כמו כן, הרצון לזוגיות הוא מעצם הידיעה הפנימית שאפשר להגיע לעוצמות ולרמות גבוהות ברמה הרגשית וברמת החוויתית, כל אחד לפי מה שהוא מוכן לפתח ולתת מעצמו בלי לפחד לאבד את עצמו.

בסיכומו של דבר, זוגיות זו עבודה של בנייה, אם זה עם עצמך או עם שותף / ה לחיים, או "זוגיות" עם המציאות שאת / ה חי בתוכה.

את / ה יכול / ה לבנות, ואת / ה יכול / ה להרוס את מערכת היחסים, כזו או אחרת, מהמקום שכן יש לך בחירה.

אם תרצה / י לרדת מהגדר, הווה אומר לנחות מהמקום שרוצה רק חופש ורוצה לחיות את הרגע ולאהוב את כולם ואת הכל באותה המידה, ובו זמנית רוצה בן / בת זוג שיאהב רק אותך ושאת / ה תאהב רק אותו / ה, זה אומר לרדת מהגדר למקום שבוחר או בשווה, כולם שווים, הכל שווה, אהבה אחת לכל, וללכת עם זה עד הסוף!

או לרדת מהגדר למקום של, אני מבין / ה שהכל שווה והכל אחד, ולמרות זאת ואף בגלל זה, אני בוחר / ת לצמצם את עצמי ולברא עם עוד מישהו עולם חדש, וזה אומר עכשיו שאני מוכן / ה להיפגע, כן כן!

להיות פגיע! וגם כשרע וקשה לא בורחים כי האדם שחיים איתו מספיק אהוב ואוהב כדי ש"תסבול" ותוותרו למענו / ה.

ועכשיו תבחרו, יש לכם בחירה חופשית!

רגע? מה אמרת? שאין בחירה חופשית? אז על מה כל המהומה, ומה בכלל השאלה?

מידע נוסף באתר: apmind.co.il/2011/11/18/זוגיות-מערכות-יחסים-קשר-זוגי-אהבה-ובכ/

עמנואל, אתה! אתה!! עושה את כל ההבדל!!! עם עמנואל זה שלם, בלי עמנואל זה לא שלם, חסר!

יש לי את כל מצבי הרוח השונים בעולם (-:

אני חייבת לפתור למה השכנה שמה במדרגות שקית זבל עם החיתולים המסריחים! אני חייבת לפתור את ההתמכרות שלי לקפאין (-: ועוד מלא פתרונות השרדותיים יום יומיים שאם לא אפתור העולם יחרב... (-:

טוב לא חייבת, אבל רצוי..

אני רק אומרת שכל עוד יש קיום כלשהו, חוויה כלשהי, יש כלשהו, אז כל מה שמתארים, כל מה שאתן מתארות, יכול להיות תאור נכון, וכן היפוכו נכון באותה המידה, אני מדברת על האין חוויה, אין הגדרה, לא מוגדר. וה"אין" ה"כלום" מגדיר / הווה" מהווה את כל ההגדרות, זה הכי קרוב שאני יכולה לתאר במילים ל"מקום" שללא מילים או הגדרות.

"ממקום זה" הכל רק הגדרות, וכולן יפות וטבות או רעות ונכונות, וכל אחד יפרש את פרשנותו, אין לזה משמעות כשם שיש לזה...

(-:

עצם המצב של להיות, הוא כבר לא שלם...

להיות זה כשיש משהו, כשיש משהו / מישהו / תודעה / אני - יש חוויה, אין שלמות.

להיות החוויה או שלם עם החוויה, זה להיות מול משהו - במקביל למשהו כנפרד, על כן זה לא שלם, אלא חלק מהשלם.

המתנות החיצוניות אכן לא מחזיקות, ויש כאלו שמלכתחילה זה כבר לא ממש עושה להם את זה.

העניין בתוך המציאות של סיבה תוצאה, לבדוק מה סולם הערכים שלך שהזהות שלך איתו מקובעת מה שיותר קרוב למוחלט! שאת סולם הערכים הזה לא תרצה לשנות, כביכול זה האלוהים שלך בכדי שיהיה לך טוב ובכדי שתרגיש טוב.

מ"האלוהים" הזה, היה והחלטת שכן תרצה לחיות בזוגיות, תמצא את האישה שהכי קרובה בחיים שלה, בהתנהלות הפנימית שלה, לסולם הערכים שלך, לקו הכי קרוב למה שבאמת עושה לך טוב מבפנים.

היה ותפגוש בה, אם במקרה או אם בחיפוש מכוון (זה לא משנה), אתה תדע שאתה רוצה לתת מעצמך יותר, כדי שזה יצליח.

- אם במראה היא אינה מושכת אותך ברמה הבסיסית אפילו, אז מלחתחילה מן הסתם לא תבדוק אם אולי אתם מתאימים, ככה זה בטבע. אבל אם יש גם אדם שלא מושך, ותקופה יותא ששמשוחחים איתו (עבודה, לימודים, חוג, וכו'), ומגלים את הפנימיות שלו שמאד זהה לשלך, מה שיותר קרוב, זה כבר יקרה מעצמו ותוכל למצא שהיא גם כן מושכת וכד'...

היי, אכן ניסיתי ניסוח שיוכל להסביר, הנחתי שאולי לא יובן בהכרח.

ממליצה שתעלי את זה במפגש כשתגיעי.

עבורי להבין את זה היה מחוץ לתבנית שהייתי מורגלת בה.

בסופו של דבר זה פשוט.

אנסה שוב: אם אתה אומר שאתה מוכן לסבול רק X, בתוכך אתה אומר יותר מזה אני לא מוכן לסבול, זה מה שאתה סובל בדיוק ביחס למה שהיית יכול לסבול.

אבל יש הקצנה ל X יותר גדול כי אנחנו אוהבים להקצין וחושבים שאנו הרבה יותר אומללים.

אבל בס"כ אם אני אומרת שאני מוכנה רק ככה ולא פסיק יותר, בחווית האינסוף צורות ואפשרויות, זה בדיוק מה שאני סובלת, כי בסופו של דבר את סובלת בדיוק מה שאת מוכנה לחוות כסבל עבורך.

נניח ששני בני אדם, זהים יחסית במבנה ובתכונות, יחוו דבר כלשהו שכלפי חוץ נראה שאמורה להיות אותה חוויה אולי של כאב, וכל אחד יחווה את הכאב באחוז שונה לחלוטין למה שהוא מדמה שהוא מסוגל ולא יותר, לעומת השני שיחווה אחוז כאב אחר לחלוטין לפי מה שהוא מדמה שהוא מסוגל.

- יתכן גם ששניהם יגידו שהם סובלים יותר ממה שהיו מוכנים, אבל אין אפשרות כזו, למה?

ועכשיו אסכם וניתן מכל ההסבר כאן להתייחס רק לזה:

אין אפשרות לאדם, לסבול יותר ממה שהוא מוכן לסבול בדיוק.

כי אם הוא טוען שהוא סובל יותר, אז זה מכיוון שהוא מוכן לסבול יותר, שוב, כי הוא מחליט מה הוא סבל.

ו... עדיין, אם יבוא לך, תעלי את זה במפגש, לפעמים נוח לדסקס על נושא עד שמבינים.

גלית יקרה, אהיה עירנית יותר, אנסה להעביר את העניין של ה 100% בפרוט.

הרעיון שאדם מניח שיש רק 100% ואז מחלק את זה לפי מה שנראה לו... אבל יש אינסוף חרדה נניח, ואז בגלל שהאדם חושב שיש רק 100 אחוז הוא אומר 20 אחוז אני מוכן לסבול ו80 אחוז לא.

אבל מהמקום שיכולה להיות אינסוף חרדה ומההנחה שהוא מוכן לסבול רק 20 אחוז או X אחוז, מה שהוא אומר שהוא מוכן לסבול, זה בדיוק מה שהוא באמת סובל סה"כ. הוא חושב ומקצין שהוא סובל 80 % כי לא מבין שיכול מעבר להגיון לסבול הרבה יותר...

זה ממה שאני יכולה להסביר בנושא, חפרתי בזה שעות נוספות (-:

- ואם בא לך, תהפכי את זה חח

מבחינתי הפנימי והעמוק ביותר אינו שונה מהחיצוני במובן "אחד".

ובמובן נוסף יש הבדל בין החיצוני לעמוק הפנימי.

אך מצד האמת השלם, אין הבדל בכך שיש הבדל...

אין שאלה, רק כל אחד בנפרד מהיכן הוא ברגע נתון מתייחס למה שעמוק ומה שחיצוני, זה לא מוחלט ולא יהיה מוחלט בשום צורה או אופן מוגדר, לכן הכל גם נכון (-:

אותו ה"אחד" מתפצל לשני אחדים=שניים, אותם שניים, מתפצלים לעוד שניים וכן הלאה, ועדיין כל אחד הוא גם עולם ומלואו.

כיוון שהם בודקים את הדברים מהמקום של עולם יחסי, ולא טוענים שמה שגילו זה מוחלט, ולכן כל גילוי תמיד יהיה ניתן להפריכו ולטעון עליו טיעונים שונים.

הדבר הוא פשוט לדעתי, בעולם היחסי, תמיד יש שקר כלשהו שלאחר זו תהיה אמת, וזה רק יחסי.

במקום של אין מקום "הוויה" אם תרצי להגדירו כך - כיוון שאין כלל להגדיר את ה"אחד" שהווה את כל הצורות.

- זה פשוט, אם אני מגדירה את האחד מול משהו, מול מישהו, אז "הוא" כבר לא "אחד" אלא שניים, ואז אין משמעות למילה אחד ואז תתכן בגידה כביכול.

אבל אם מתכוונים לאחד כולל כל המקיפים כולל הממלא, אין מי שיבגוד.

רק להבין שמפרספקטיבה מסויימת יש בגידה, ומנוספת אין דבר כזה ועוד אחת, יש ואין זה אחד, ועכשיו כל אחד לפי נקודת החוויה שנובעת ממנו כל רגע מחדש.

ככל שאנו מגדירות, זה גם נכון וגם לא נכון, על כל תיאוריה או רעיון יהיו היבטים נוספים.

נכון, על כן אם אדם תופש את המציאות רק מזווית אחת כאילו זו ה"אמת", אז זו רק האמת שלו, הווה אומר אמת יחסית.

אבל המציאות היא כל ההיבטים והצורות והרעיונות, וכן אתה אחד איתה / את כצורה, גם אחת עם המציאות ביודעך את הוויה, ובידיעה הזו אין לבגוד (למרות שזה פראדוקס) כיוון שזו בגידה בעצמך.

- ניתן לשאול מה זו בכלל בוגד, האם יש במי לבגוד מצד המהות!

- בפרספקטיבה של עולם סיבה תוצאה, יש בגידות כל אחד לתפישתו מהי בגידה.

אצל "הוויה" אין מושג בגידה, כי האחד במי יבגוד?

השאלה אם מבדילים את המציאות מעצמך

המציאות היא כפי שאתה "עצמך" תופס אותה

על כן בגידה בעצמך שווה גם לבגידה במציאות ולהפך מן הסתם.

החשוב אולי ביותר לדעתי, זה לדעת את ה"אמת" את המציאות כפי מה שהיא, להסתנכרן מתוך הבנה פנימית עם המציאות ולא להילחם במציאות או בעצמך, או ב"שדים" שלא באמת קיימים.

מוסרי שלך ושלי, זה לא מוסרי של מישהו אחר.

לדעתי זה לא מוסרי, לדעתה של... זה מוסרי מאד (-:

אם מישהו מנסה לפגום או לפגוע בזולת באופן כללי, או במערכת יחסים של מישהו, זה פוגע בסופו של דבר בו עצמו, ואם הוא לא מבין את זה, יבין בהמשך.

תמיד יהיו גברים או נשים שירצו לסכסך ולהפריד מצרות עין או כל סיבה אחרת.

לכן, שכל אחד יהיה מספיק חכם לדעת היכן הוא עומד מול עצמו, ובמערכת היחסים שלו ועם מי הוא מנהל מערכת יחסים של שותפות כזו או אחרת, ומה זה אומר לגגביו כזוג / כשותפים לחיות או להיות ביחד.

יש לכל מערכת יחסים את הדרך והכללים / חוקים שלה, וזה אישי כבר לכל אחד ולבת / בן זוגו, אלא אם כן הם מחליטים לשתף את כל העולם.

עכשיו שאני חושבת על זה שוב, אין משמעות אם תגיד לה או לא, או אפילו שתנסה לברר עם הגבר / בעלה.

מה שחשוב, זה למה אתה מפרש את הדברים באופן זה או אחר, ושוב כמו שאמרתי כמו וששי אמר, מה זה נותן לך...

אורי, אני חושבת שזה טוב להתייעץ פה, או לשמוע דעות נוספות.

במקביל, לשבת עם עצמך, לשאול את עצמך, למה זה חשוב לי לעזור? האם זה באמת יכול לעזור, אולי להרוס?

אולי בגלל שאתה לא מכיר את כל מה שקורה מאחורי הקלעים, עדיף שלא להתערב?

לשאול, מה בתכלית בסופו של דבר מכך שאתערב, ואז לבדוק אם להתערב וכיצד.

אבל שזה יבוא מלב שלם אצלך אם אתה מחליט להתערב, או לא.

שכשאתה תפעל / או שתחליט להניח לזה, תדע ו

תרגיש בשכל שאתה עושה מבחינתך את הדבר הנכון.

את התוצאות מילא אין לדעת או לנבא.

יש הרי כל כך הרבה אופציות למה שקורה שם, בין בני הזוג, ואנחנו לא באמת יודעים.

שורה תחתונה לדעתי, תחשוב מה זה יתן לך אם בכלל, וכל החלטה שתהיה מה שיותר בלב שלם.

ואם לא בטוחים, עדיף לא לפעול לעת עתה..

שלומי, שים לב, בפרספקטיבה של עולם סיבה תוצאה, כל אחד מביע במילים את הקרוב ביותר למהות הדברים (כפי שהוא חקר ומבין), מילים המבדילות בין אמת לשקר, בין צורה למהותה. (גם אם הן אחד בכלל).

אם אתה עונה מהמקום של האחדות, אז אין כלל מה לענות, וכן כל תשובה מבחינתך אמורה להיות מושלמת כפי שהיא.

אם אתה עונה בעולם של אמת יחסית ושקר, אז הרעיון הוא לנסות להצמד מה שיותר לאמת, למה שיש כפי שהוא ישנו, כי מהמקום שאתה זורם למישהו בורידים, אז גם אין דיאלוג / תקשורת, תשובה או שאלה.

אני כותבת זאת, כיוון שאני מבינה שזה יעשה את החיים ביום יום, יותר פשוטים עבורך (ועבור כל אחד כולל אותי), במידה ואתה רוצה או תרצה אותם פשוטים וטובים יותר.

ההיפוכים אכן קיימים תמיד וכן כל הצורות והאפשרויות

רק יש להבדיל לדעתי כשמנסים לדבר או להבין דבר מה בפרספקטיבה של עולם הסיבה תוצאה, שיכול ביום יום להקל בחיים בדילמות או קונפליקטים מסויימים

לבין נסיון לחוות רק שיוויון, שזה בסדר ומקובל, אבל אז אין גם תלונה או צורך להביע דעה או תלונה / עזרה, בנפרדות.

לדעת ולחוות אמת=שיוויון, תמיד לדעת שזה אחד הכולל הכל מכל + ההיפוכים.

ויחדעם זאת, להצמד מה שיותר לאמת היחסית, הווה אומר אני לא זורם לאף אחד אחר בדם, אני מודע למה שעובר עלי עד כמה ששאני אמיתי, והזולת מודע לכוונות שלו עד כמה שהוא אמיתי ומודע.

בפשטות (-:

חחח זה מזכיר לי את הפרק האחרון של "המרוץ למליון", היתה להם משימה לתפוס חזיר בתוך הדיר חזירים, ולהחזיק אותו.

יש שם בין המשתתפים זוג דתיים (חמודים), הם לקחו כל כך קשה את המשימה, ועשו מה זה דרמה שחבל"ז, הם לקחו את זה ממש קשה ונגעלו בטרוף עוד הרבה יותר מהאחרים, רק בגלל שהמשמעות עבורם לחזיר, זה טומאה...

סה"כ, אין משמעות לשום דבר, על כן, כל דבר, הוא הכי משמעותי בעולם, כי הוא המשמעות היחידה של עצמו..

אפשר היה לחוות את זה כאושר

או כסבל ובאסה

או כשווה, לא סבל ולא אושר, פשוט החלפת גלגל!

תפרש את החוויה כפי שתפרש.

ארז, אולי אתה מחפש תשובה מסויימת שתשביע את רצונך, (אולי לא). אם תבדוק, כל תשובה שתנתן לך (או לכל אחד אחר), אותה התשובה תעלה איתה שאלה נוספת ורעיון נוסף והיבט נוסף, כך... עד אינסוף.

הווה אומר בפרספקטיבה של עולם סיבה תוצאה, כל אחד יתן הגדרה אחרת ומשמעות אחרת לאושר או לסיבת קיומו, ולא כולם יסכימו שרצון העל הוא להיות מאושר, ואין צודק או טועה. כל אחד והטיעונים שלו / ה.

מעבר לכך, הייתי ממליצה אם היית רוצה, לבדוק מי זה זה ש"רוצה" להיות מאושר?

לפני שמנסים להבין מה זה אושר, אולי ללכת צעד אחד אחורה, ולבדוק בכלל מי זה זה שרוצה להיות מאושר? מה זה הדבר הזה שרוצה? מהיכן הרצון?

הבנת הדבר ה"ראשון" תביא להבנת כל שאר ההגדרות והרעיונות, כמו "אושר", או כל דבר אחר.

אושר זו הגדרה בלבד של כל אחד להגדרתו, לפי המשמעות שהוא נותן למושג / מילה "אושר".

אושר להגדרתי שווה הבנת עצמך, הבנת המציאות / הקיום, התבוננות מעמיקה עד שלא נותרת שאלה ברמה המהותית.

(ברמה הטכנית חיצונית סיבתית תמיד יהיו שאלות, לא על כך מדובר).

כמו כן, עד שהוא יבין במאה אחוז שהוא לא יכול להבין מי הוא או מה "הוא" אבל בטוח שאין אפשרות כזו, אז גם כן נגמר החיפוש..

"איך תפיסת וגישת המציאות שלכם הייתה משתנית, אם הייתה משתנית?"

- השינוי לכשעצמו הוא ללא שינוי כלל, גם כשהתפישה של האדם משתנית בפועל, מפרספקטיבה של עולם הסיבה והתוצאה זה נחשב כשינוי משמעותי כשמבינים את החולם והנחלם, אבל מהפרספקטיבה של "המוחלט" אין כל שינוי, ואכן "היינו כחולמים"

להבנתי ולדעתי אלוהים / אתה / כל אדם / כל דבר מתנהג בדיוק באותו האופן בו הוא התנהג או מתנהג או יתנהג ללא כל שינוי!

אם זה חלום, אגדה או מציאות...

(-:

רגיל או מיוחד, מה ההבדל באמת?

גם האדם ה"רגיל" יש לו הייחודיות שלו עצמו.

ובכל מקרה שלא יהיה, גם קשה להיות, אם את / ה משהו, זה במידה מסויימת תמיד עם קושי כלשהו.

כשאדם לא מחשיב את עצמו למשהו, אז נעשה לו באמת קל (-:

מעולה, מומלץ לקריאה שוב ושוב

מסר חשוב וברור, בהחלט יביא תועלת למי שיתפוס את הנקודה המדוייקת שבמאמר..

דוגמא

אדם עולה בו הרעב, רצון לאכול!

הרצון לאכול הוא משהו ממשי עבורו וקיים כמו כל דבר אחר או רצון אחר - כלומר יש רצון, מצב שיהיה רעב.

עכשיו מה קורה, הוא חושב שזה רע להיות רעב ועל כן הולך לאכול וממלא את הרצון להיות שבע, כי הוא מאמין שרק להשביע את הרעב זה טוב, אבל אפשר להבין שגם להיות רעב (גם אם זה קשה ולא נעים) זו גם צורה טובה של הבריאה, וזה לא מחוייב שהשובע הוא טוב יותר.

על כן מה יותר טוב? האדם השבע? או האדם הרעב?

ככה ניתן להמשיל את זה לכל נושא, השאלה איך מקבלים או מבינים את הקיום של כל תחושה, רעיון וכו'..

שלומי, ברגע שהבנת שתמיד יהיה הבדל בין יש לאין בין טוב לרע, כל עוד יש מודע כלשהו שיודע משהו ולכן מטבע הדברים תמיד יהיה גם רע, מהמקום הזה, תבחר לעשות טוב - אם בא לך כמובן, לא חייב, שלעשות טוב בין היתר, זה לעזור לאחר להרחיב את ההתבוננות, את ההבנה, למרות שגם את זה אפשר לשפוט כדבר רע, הכוונה לצאת מהבלאגן של עצמו, כפי שאתה מצליח!

כל אחד ומה שהוא מבין כטוב יחסי, שוב! תמיד זה יחסי, אלא אם כן נעלמת (-:

לירן, מסכימה איתך לבחירה לעשות רק טוב עד כמה שניתן, אבל אם כולם יעשו רק טוב, אז כבר לא יהיה הבדל בין טוב לרע, ואז לא נוכל יותר לעשות טוב! אז זה מושלם גם לא לעשות כלום, אבל אז גם אין משמעות ל"שום דבר"...

שלומי, אמת=אין!

יש אמת אין אמת, יש הבדל אין הבדל.

מה האמת שלומי? האם זו לא רק מילה?

האמת היא אולי המשמעות עבורך לדבר ה"מהותי" ביותר? אם כן מהי מהות? האם זו אמת? או שמהות היא עוד מילה שניתנה לה משמעות יותר מ...

האם זו תחושה? ידיעה? אמונה? ומה ההבדל בין כל הנ"ל?

האם תוכל לתת הגדרה ל"אמת"? מה השאלה המדוייקת?

כשאדם בשלמות / אחדות, תחשוב שיש לך הכל, שהכל שלך ואתה מודע לכך שזה שלך ואי אפשר לקחת לך, (גם אם יקחו לך זה לא באמת נלקח ממך)

כך שעכשיו יש לך מלא צעצועים ואתה אוהב את כולם במידה שווה, ומכאן יתכן וישעמם לך, או לא משעמום, פשוט יבוא לך, אז או שכל פעם תשחק בצעצוע אחר כדי לגוון, או שתבחר צעצוע אחד ותחליט / תבחר לשחק דווקא איתו, כמו לבחור לעשות דווקא יוגה ולא פלדנקרייז או פילאטיס וכדומה...

למה? כי ככה אתה רוצה!

או שלא (-:

אורי, בוודאי!!

אין דבר כזה ללא תנאים בזוגיות, כי אז אין זוגיות!

תשובתי ניתנה בהתאם לשאלה בפוסט זה של משיפז בהנחה: ש"אחד מבני הזוג מקבל ללא תנאים את בן / בת זוגו"...

לא מכירה חיה כזו: יש זוגיות יש תנאים!

אין תנאים אין זוגיות! וגם אין ממש העדפה לדבר זה או אחר, הכל שווה ומושלם, נאדה, גורנישט, כלום (-:

מה שכן ביסוד אם הגעת לשווה ללא תנאים, ואתה כ"אלוהים" ממש רוצה עכשיו לצמצם דווקא להמשיך את המשחק או כמפיץ זרע בכל פרח רענן או רקוב או מה שבא ברוך הבא - בחירה חופשית!

או שבחירתך כרגע כמלך, כאלוהים לבחור לך מלך / כה שלך מתאים / מתאימה לבניית ממלכת אהבה שתבנה לפי רצון ושיקולים ותנאים משותפים, אבל מתוך בחירה חופשית כי אתה רוצה את זה ויודע איך להתחדש ולהיות טוטאלי עם זה בתוך זה! לא כי צריך, כי רוצים לרצות, וזה כבר תלוי במה כל אחד רוצה להשיג ומה סדר העדיפויות שלו שהוא בוחר לעצמו.

ואפשרי שלא לכל אחד זה מתאים או רצוי, והבחירה ללכת עם החרמנות כפי מה שמתעורר כל רגע מחדש, או לבחור התנזרות, הכל זו בחירה של כל אחד באשר הוא, אלוהים הוא גם וגם, ו"הוא" בוחר גם להיות "רק" ככה או ככה, וכן הלאה...

אם אחד מקבל ללא תנאים, אז הוא אמור לקבל את השני שעושה לו תנאים או כל דבר אחר... הלו זה ללא תנאים, אז התשובה היא שהוא אמור לקבל אותו עם כל התנאים שלו!

או שזה "שמקבל ללא תנאים" *זה רק בתנאי*!!! שהשני גם לא יעשה לו תנאים...

נכון אתי, כל דבר זה פרשנות שלך את עצמך, את ההבנות שלך לרגע מסויים.

באמת אין לדעת בדיוק למה התכוון המשורר.

מה שאליעד אכן נותן, זה ידע שקיים בכל אחד ומוסתר מהמודע כרגע.

כל מה שניתן לעשות לדעתי ולפי הלימוד של אליעד כפי שאני מבינה אותו, זה לא להתעסק עם לפרש או לא לפרש את הזולת.

זה בסדר לתת פרשנות, אבל להבין מעבר לכך שזו את עצמך, להבין למה את מפרשת אותו=את עצמך כך או אחרת, ולא באופן שונה דווקא, לשאול למה זה כך המחשבה הזו, והאם זה כך? האם זה מחוייב?

זה תמיד לחזור פנימה לעצמך, להבנת הפנימיות העמוקה ביותר.

כל מה שקורה במציאות, בחיים הגשמיים של האדם / שלי, זה מה שקורה לי עם "אלוהים" עם "האמת", זה מראה לי כמה אני דוחה את המציאות / אלוהים, או כמה אני מוכנה להכיל, לאהוב את המציאות כפי שהיא.

הסיטואציות היום יומיות, מראות לאדם היכן הוא כרגע נמצא בעבודתו הפנימית, עד כמה הוא מוכן ל"להילחם" כדי שהשיג שקט, להילחם זה אומר לדייק, לא לפרש את האחר / את עצמי לפי תבניות שהורגלתי, אלא לנסות לראות בכל דבר את שני הצדדים, להשוות ביניהם, לעשות שיוויון, עד שהכל יתהפך.

מצד אחד יש בדידות מאד גדולה כפי שהצגת, מהצד הנוסף יש אחדות שלמה שלא יכולה להרגיש בדידות.

וממבט נוסף אין משמעות בכלל לבדידות / נפרדות או אחדות.

ככל שנצמדים לאמת ביום יום, זה חוק! לא לחייב את האפשרי, זה מקרב לקצה של השכל, עד העלמות ששואבת את האדם, אבל האדם חיב אם רוצה לצאת לחופשי, ללכת עד הקצה, לעשות את המקסימום.

אם זה תלוי בו או לא, זה כבר סיפור אחר, במקום שהוא כן חווה שיש לו בחירה להתבונן ולדייק, שם להצמד לדיוק, עד שהמוחלט ישאב אותו מעצמו.

לכל המחפשים, המיואשים, המתעוררים, העייפים, או מותשים, ויש גם התזזיתיים...

למי שאוהב לצלול למעמקי המעמקים ולמצוא אוצרות גנוזים..

מה שכן, חייב שתהיו מהאמיצים:

כמי שמעידה על עצמה כתולעת ספרים רוחניקיים, דתיים, פלספניים, תודעתיים

מעוררי מחשבה להתעוררות, להארה ותבונה, אני ממליצה באופן אישי על הספר "להיות אלוהים" של אליעד, הספר שמעביר בו אליעד את השכל של המציאות שקיים בכל אחד / ת, אינו מתיימר להגיד או לקבוע לקורא כיצד הדברים אמורים להיות, או לתת תיאוריה שהדברים הם כך ולא אחרת.

אלא באופן חכם ומעניין (שאישית לא נתקלתי בשום מקום או ספר בהתבוננות כל כך מעמיקה ומחדשת), מאפשר ונותן כלים ברורים, ישירים להבנת המציאות, להבנת העצמי הפנימי, הבנת השורש והבנת הוויית השורש, ההבנה של מי ומה את / ה עצמך, מהיכן באת, ולאן אתה הולך!

הכתוב אינו מיפה או מוסיף מעבר למציאות, מעבר לקיים, ואינו גורע, אלא מאפשר לאדם לראות ולחוות את הדברים כפי מה שהם, המציאות האמיתית כפי מה שהיא, בהסתכלות מכילה ואינה שיפוטית לכאן או לכאן.

מרגש ומרתק, תהנו

לכל המחפשים, המיואשים, המתעוררים, העייפים, או מותשים, ויש גם התזזיתיים...

למי שאוהב לצלול למעמקי המעמקים ולמצוא אוצרות גנוזים..

מה שכן, חייב שתהיו מהאמיצים:

כמי שמעידה על עצמה כתולעת ספרים רוחניקיים, דתיים, פלספניים, תודעתיים

מעוררי מחשבה להתעוררות, להארה ותבונה, אני ממליצה באופן אישי על הספר "להיות אלוהים" של אליעד, הספר שמעביר בו אליעד את השכל של המציאות שקיים בכל אחד / ת, אינו מתיימר להגיד או לקבוע לקורא כיצד הדברים אמורים להיות, או לתת תיאוריה שהדברים הם כך ולא אחרת.

אלא באופן חכם ומעניין (שאישית לא נתקלתי בשום מקום או ספר בהתבוננות כל כך מעמיקה ומחדשת), מאפשר ונותן כלים ברורים, ישירים להבנת המציאות, להבנת העצמי הפנימי, הבנת השורש והבנת הוויית השורש, ההבנה של מי ומה את / ה עצמך, מהיכן באת, ולאן אתה הולך!

הכתוב אינו מיפה או מוסיף מעבר למציאות, מעבר לקיים, ואינו גורע, אלא מאפשר לאדם לראות ולחוות את הדברים כפי מה שהם, המציאות האמיתית כפי מה שהיא, בהסתכלות מכילה ואינה שיפוטית לכאן או לכאן.

מרגש ומרתק, תהנו

זה חוזר לכך שתמיד זה שורשי יותר.

תמיד יש קליפה אחת פנימה יותר, נאמר בושה היא תוצר של פחד מכישלון, אז שיבדוק עכשיו מה זה בכלל כישלון?

זה שהוא מפרש את זה ככישלון זה לא אומר שזו האמת.

צריך לראות את המציאות כפי שהיא!

השקעתי כסף, אני לוקחת בחשבון שאפסיד הון אם אני מהמרת

אבל אם בתוכי אני אוחזת בכך שזה מחוייב שארוויח, ואין מצב שאני מפסידה, אז זה מכניס לחרדות.

אבל אם האדם ישר בשכל שלו ומבין שהוא עלול להפסיד אם ישקיע במקום שיכול להפסיד, ולא מחוייב שירוויח, אז או שלא יכנס לזה מלחתחילה, או שיקח בחשבון שיפסיד, וז לא יזדעזע עולמו אם יפסיד.

ואם מוותר להתחיל עם בחורות, אז הוא לא מפסיד בהכרח, הוא אמור להבין את הפחד שלו ומדוע הוא פוחד, אם היה חשוב לו יותר להיות עם הבחורה מאשר חשוב לו הפחד שלו, היה מנסה להתחיל איתה.

אבל אם היה מבין באמת שהוא מפסיד מכך, היה נוהג אחרת.

אנסה

זה אכן נראה כקריעת ים סוף, בעבר גם התביישתי ופחדתי לעמוד מול קהל כמרצה (לאחר מכן התגברתי). או בושה מדברים אחרים שבראש שלי.

אני חוזרת על מה שקודם, יש אינסוף טכניקות להתגבר ולהצליח לעשות או לחיות עם הדבר שמתביישים לעשות אותו או לחיות איתו, אבל... נכון להיום, אני אומרת שזה להתגבר על משהו אחד על חשבון הדחקה של משהו אחר.

על כן מי שרוצה טכניקות להתגבר, אני לא הכתובת אף על פי שמכירה יופי של שיטות המלמדות להתמודד.

כפי שאתה רואה אני לא סוטה מקו החשיבה שלי, הבן אדם, גם אם רוצה לקבור עצמו באדמה מבושה, לדעתי אין מנוס.

הוא יהיה חייב לשבת עם עצמו - או עם מישהו שיעזור לו, אבל העניין הוא ההבנה הפנימית שלו, הוא חייב להבין שיש אינסוף צורות בקיום שלו, ואחת הצורות, או אחד הביטויים שבקיום שלו, זה מה שהוא מתבייש בו, ושזה אפשרי בלבד שהוא יתבייש מכך.

מה שקורה שהאדם יוצא מפרופורציה, חושב שמה שהוא מתבייש בו זה דבר רע מאד, ולכן אם מזדהה איתו עם הדבר הרע, הוא מתבייש.

אם יבין את עצמו את חוקי המציאות, הבושה תעלם מעצמה.

זה קשה נכון, אבל אין קיצורי דרך, כי זה לעבור מבושה אחת לאחרת וכו'. חייב להבין את הבושה, מה זה בושב בכלל, זו העבודה שאני מציעה לו בפועל, לשבת ולהבין, לשאול שאלות, למה זה קורה לי? מה זה בושה? למה זה רע מה שאני מתבייש בו, ניתוח (-:

ההבנה הכי קטנה מעלימה כבר חלק מהבושה, הבנה שלמה, תעלים את הבעיה, כי אין באמת בעיה, זו רק נמלה קטנה שנראית כמו מפלצת.

אם האדם - אני, חושב שהוא מושלם ושאין לו חסרונות בכלל, כלומר הוא לא מודה במציאות האמיתית שאדם כפי שהוא הוא תמיד עם חסרונות כאלו ואחרים, אז כשיתקל במשהו שמוכיח לו שהוא לא כזה מושלם, אז הוא ילחץ ויפחד ויתבייש, כיוון שיש לו רעיון בדיוני שהוא אמור להיות מושלם.

אבל אם היה שלם עם כך שהוא חסר, אזי לא היה מפחד גם להתבייש!

הבושה היא בכלל הבנה של האדם, אם שגויה או לא (זה כבר דבר אחר), שהמציאות אמורה להיות באופן מסויים דווקא ולא כפי שהיא, ואם הוא בטוח שזה נוגע לו אישית וזה לא אמור להיות כמו שזה - כל נושא! אז הוא מתבייש!

אם יבין שהמציאות היא כל ביטוי אפשרי, ובתוכו אינסוף אפשרויות של תחושות, מחשבות, צורות וכו', היה מכיל את כל הרבדים, ומכיל גם את הישות שמתביישת - כל ביטוי הוא ישות של ביטוי שונה מבחינתי.

אבל אם היה מבין את זה, אולי לא היה מתבייש באמת, אם אתה אדם אמיתי, ממי תתבייש?? מעצמך??

גם!

יפה לך תומר (-:

כל תהליך כזה, או דומה, לוקח את האדם שנתקל בבעיה כלשהי, היישר לשורש, לאמת!

וההבנה הזו, בעולם שלנו, מי שבאמת מבין, אז זה מחזיר מייד לפרופורציות ולאיזון, כיוון שרוב האנשים יוצאים לחלוטין מגדרם להצליח או להרגיש טוב בכל מיני דרכים מסובכות, או שנראה שמחייב לעשות דבר זה או אחר בכדי להרגיש טוב יותר, כמו למשל "חובה להתעמל" כדי להרגיש טוב פיסית ונפשית... ואז נסחפים או מתמכרים לספןרט, ונכנסים לחרדה אם לא עושים פעילות גופנית

ואין ספור דוגמאות נוספות בעניין המלמד ללכת פנימה ולשאול, האם זה באמת מחוייב וכו'...

שבוע מבורך.

התבוננות, השלבים, המבנה של הרצון:

1. אי ידיעה מוחלטת, לא יודעת כלום!

2. יודעת שהכל אחד.

3. יודעת שיש אני ויש לא אני, יש שניים, נפרדות.

- כל החוסרים שאינם אני!

4. יודעת שאני רוצה להרגיש טוב.

5. יודעת שאני רוצה להרגיש טוב דווקא בצורה מסויימת.

6. רוצה בצורה של חיים בריאים דווקא.

7. ועכשיו יש דאגה מעבר למחוייב, שגורם לעוד פחדים וחרדות.

- לדוגמא אדם שלוקח ויטמינים, הזדמנות להכיר את עצמו, אם ישאל למה אני לוקח את הויטמינים האלו, יתחיל מה"כלום" לא יודע, וימשיך את כל השלבים הם שלבי הצמצום שרק הופכים את האפשרי למחויב ויוצרים האחזות ודאגות שווא.

אלירן, זכור תמיד שאליעד מכוון ונותן את הכלים להבנה הפנימית העמוקה ביותר, להכיר את אלירן מכל הכיוונים בכל ההיבטים האפשריים, עד שתכיר את אלירן לפני שהיה...

ואז, מכאן והלאה, אלירן לא יהיה חסר דבר, ומתוך חוויה והבנה של שלמות, יבחר אם ירצה את בחירת ליבו

בפרספקטיבה של יש ואין, של הנפרדות, יש הרבה דרכים לחיזור מן הסתם, כל אחד והיצירתיות שלו.

מה גם שאם תראה את החיזור והיוזמה כעבודה מגעילה, אז זה יעשה לך אולי מגעיל, וחבל.

אולי תראה את זה כאתגר שיתכן ויביא אליך את אהובתך האחת והיחידה (-:

מה הכי גרוע כבר שיכול להיות, מצידך רק תלמד להיות מחזר טוב יותר, נסה לראות זאת ממקום של עבודה קסומה, כי אם בביבים מחשבתך זה רק יכביד, אז אולי תמתין לזמן טוב יותר, נכון יותר, בינתיים חזק את עצמך פנימה מה שיותר, שתבוא ל"עבודה" עם התחדשות, עצמה פנימית חדשה.

אולי? -:

אביבה, קודם כל זה מדהים לזהות שאין מצב כזה לא לרצות משהו, כלומר אין מצב של אין רצון לשנות משהו כל הזמן, אלא אם כן אין קיום.

אני חושבת שכל עוד יש לך שאלה אם לבדוק את זה או לא, או רק להיות מודעת, אז לבדוק שוב נושא זה עד הסוף, מה זה הרצון הזה בכלל, עד שלדעתי יגיע השלב שזה לא ישנה לך שיש כל הזמן רצון לשנות, ולא תהיה גם שאלה איך, כי זה לא יהיה רלוונטי, פשוט יהיה מה שיהיה ואת תישחי כמו דג במים, גם יהיו מערבולות, או זרמים מנוגדים, זה יהיה פשוט זה.

משתמע כביכול, שכשיש את חווית האחדות במקביל לחיים ה"רגילים" של נפרדות

שאם רע לו לאדם, או לא נוח לו, אז אתה טוען להבנתי, שעכשיו אפשר לפחות לברוח ל"אחדות"

כלומר לאין שכל ולאין הבדל שבין הטוב לרע.

- מה שאומר שבפרספקטיבה היום יומית, אין מצב להיות מודע לקיום בלי לחוות סבל

וכמובן שזה במינונים שונים לפי התפישה של כל אחד.

ועל כן, אם כן רוצים לחיות בשלום עם עצמך או הסובבים אותך, כל הרעיון של לשים דגש על אהבה, שימת דגש על הטוב, כלומר כל הטכניקות של החשיבה החיובית כן יכולות להועיל. נכון שיש מודעות לשיוויון בין כל ה"ביטויים" השונים של ה"אחד", ובתוך הביטויים אבחר לתת משמעות דווקא למצב מסויים - וזו אני שנותנת עכשיו את המשמעות כי בנקודה הפנימית המהותית אני מבינה שזה אחד שווה, אבל... אם אני כאן ולא בעניין של לברוח ל"שם", שימת דגש על החיובי והטיפוח שלו בצורה זו או אחרת - (לפי מה שאני כמובן מחליטה לשפוט כטוב או כחיבי עבור עצמי), תתקבל בברכה.

יש גם את הצד הנוסף שאומר, בשביל מה להתאמץ וכו' ולתת למציאות להוביל בלי להתערב בטיפוח החשיבה החיובית וכו' ולהצמד ל"אמת" כפי מה שהיא מתבטאת במציאות, כלומר לא ליפות ולא להוריד, אלא להתבונן בדברים כפי שהם, כל אחד לפי הבנתו בלי לשקר לעצמו.

בהרצאה על לרצות להרגיש טוב, אני טוענת שיתכן מאד שלתינוק יש זיכרון בתודעה של פחד, אולי מחיים קודמים, או ממקום של מודעות של קיום לפני היותו בגוף, הזיכרון איננו במודע, אבל אם נאמר יזרקו אותו לאש, הזיכרון יצוף ולכן יצעק גם מכאב וגם מפחד.

וגם, מוכרח שאם יש רצון אז זה שתרגיש טוב, אבל לא מחויב שיהיה רון, וגם יש לזכור, שהרצון לטוב שלי, הוא שונה מטוב של אדם אחר.

יבוא שלב שלא תרצי באמת להתקדם, כי אין באמת להתקדם, כי כל רגע מושלם.

זה לא שהרגע טוב, אלא הוא מה שהוא והוא הדבר, אין לאן להתקדם.

כן ישנם השינויים הקבועים שבחיים שלך של הקיום, יש שינוי במחשבות וברגשות כן, אבל את רוצה את זה, את לא מחפשת מבפנים אחרת.

יכול להיות שתחפשי לעבור דירה או משהו בגשמי מטעמים הגיוניים, כמו שאליעד אמר, להיות מרוצה ועדיין לרצות לשנות.

זה לא מוחוייב, אפשר לחלום גם אם עייפים מאד ולזכור, וגם אם לא ממש עייפים להרדם לחלום ולהיות מודע.

אני כל הזמן חולמת, זה ממשי, ולרוב אני זוכרת.

וגם, מידי פעם אני חולמת ויודעת שאני בתוך חלום וחווה שאני ישנה - אבל רק לעיתים רחוקות.

כן אורי, זו יכולה להיות עבודת נמלים בינינו לבין עצמינו, אבל מדובר באנשים שמחפשים את ה"אור" במשך שנים, וניסו שיטות רבות ודרכים נסתרות וכן הלאה

ויש תרופה שצריך לנסות אם באמת רוצים להשתחרר, ויש הבטחה שהיא תעבוד אם ילכו איתה עד הסוף כל אחד כפי יכולתו, כל אחד יתן את המאה אחוז שלו, לא של אף אחד אחר, ואז זה מובטח, אבל... צריך לעשות, ככה זה

(-:

בהבנתי כרגע אביבה, כולנו רוצים להרגיש טוב, וטוב אמיתי!

האם יש בזה פסול? לא, אין בזה פסול, העניין הוא שאת נצמדת לאמת ומבינה שסה"כ את גם רוצה את האמת וגם רוצה להרגיש טוב.

ורק להודות בזה בפני עצמך.

מה שכן, רק תזכרי שהכל קיים בנו כבר, לכן קיים בך גם הרצון הכנה והאמיתי להבין את האמת באשר היא, גם אם לא תרגישי טוב

כשתגלי, זה כבר קיים בנו בכל מקרה, אז לא חייב שתגידי אני רוצה את האמת רק בשביל האמת, זה כן מזרז יותר, אבל, להיות צמודה למה שאת חווה כרגע, רוצה את האמת אולי כי זה יעשה לך טוב, וגם את יודעת שבמנגנון שלך יש גם את הרצון לדעת את האמת באופן נקי, רק בשביל האמת, כי כל הרצונות קיימים בנו כל הזמן ממילא.

אתן לך כלי פשוט המאפשר ללכת מעבר לשכל, דיברנו על כך הרבה פעמים עם אליעד ובכלל...

העניין הוא להצמד לאמת, מה זה אומר, זה אומר ביום יום בכל נושא ובכל מובן, להצמד למה האמת!

כלומר על כל דבר לחשוב האם זה מחוייב? האם זה רק אפשרי?

לא להגיד דברים שלא בטוחים בהם כדבר מוחלט, לפחות בתוכך תדעי שזה לא מוחלט גם אם את אומרת את זה למישהו.

לא לזרוק בבית לבעלך או לילדים כל מיני אמירות שגויות, סיסמאות של ככה זה הדבר (זה או אחר, בכל נושא), אלא לדעת או לבדוק בתוכך האם אפשרי שזה לא כך בכלל מה שאת אומרת או חושבת, בדברים הקטנים, אני לא מדברת על רעיונות יוצאי דופן, אלא במשפטים של היום יום שאנו זורקים לחלל האויר, לשים לב באופן שאינו משתמע לשתי פנים.

נכון, זו עבודה לא פשוטה, אבל, כדי להשיג את מה שאת באמת רוצה, אז תלכי עם זה עד הסוף בלי לוותר, ותהיי מעבר לשכל..

אביבה, עם השכל לא מגיעים לאי ידיעה, (ובאופן מסוים כן) כי אז זו ידיעה עדיין שאינה יודעת..

מה שכן, אם משתמשים בשכל עד הקצה, כל אחד עד הקצה האחרון שהוא יכול, 100 אחוז לוקח דבר וחוקר אותו עד הסוף, או מאה אחוז נצמד לאמת כפי שהיא בכל דבר ביום יום, או אז יהיה מה שנקרא לו "היעלמות של השכל"

או שכל חדש, לא שכל רגיל שחושב על כל דבר כנפרד, אלא הבנה חדשה.

אבל כפי שכתבת, כל עוד את עם השכל, זה לא "זה".

מצד ה"אמת" כל רגע זה "זה", אבל את לא חווה את זה באופן מודע.

כל עוד אני מגדירה את הדברים, אז זה לא מוחלט, אבל להבנתי אם כבר אני מגדירה, זה הכי קרוב יחסית להבנה בשכל.

זה בעצם פארדוקס, כי רוצים מצד אחד לזרוק את השכל, אז לא רוצים כביכול להשתמש בו ויש דרכים רבות כפי שידוע לך לנסות "להרפות" מהשכל, אבל זה בדיוק שזה לא הגיוני, וזה מה שאליעד מלמד (וגם רבי נחמן לימד במובן דומה), להשתמש כמה שיותר, עד הסוף בשכל שלך, כדי להיעלם וכו'

הרשימו זה מושג מהיהדות, זה בעצם הרושם הנשאר לאחר ה"היעלמות" "התאחדות" או איך שכל אחד יקרא לזאת, זה כל כך חזק, שכשהשכל חוזר ל"אני" המצומצם, הנפרד, יש רושם חזק יותר מכל דבר אחר של האחדות, וכך ישנם חיים של נפרדות, שוני והבדלים, אך הנקודה החזקה ביותר אם ניתן להגדיר זאת בכלל, היא רשימו של "הכל אחד"...

תודה אתי, אצלי החושך יכול להיות שווה למשמעות שנאה בין היתר, וכמו כן יש את הפרספקטיבה ששנאה כלל לא קיימת, ויש את זו שהיא כן קיימת בה בפרספקטיבת הנפרדות.

זו אכן שאלה של שיפוטיות ופרשנות של כל אדם כחלק נפרד, במהותה השנאה לא קיימת עבורי כלל, ועדיין אפשר להפוך בזאת ולנתח את הנושא מהיבטים נוספים שונים אם נבחר בכך.

תודה משיפז

אם זה נתן משהו לקדם ולו במעט

זה כבר הרבה עבורי..

המשך יום מחזק ואוהב

מורן, מה קשורה תגובתך למאמר?

כמו כן, אם את לא מסוגלת, האם זה אומר שאת כופרת באלוהים אחד?

אולי את חושבת שיש שני אלוהים? אחד אל חנון ורחום, ועוד אלוהים שונא...

או שאת מסוגלת אולי להודות באמת שאלוהים "הוא "אחד"

ואינסוף ביטויים ל"אחד" ביטוי של אהבה, וביטוי של שנאה וכו וכו'

נסי להתבונן בזאת בנחת, אולי אלוהים יתגלה אליך בכל הדרו, ולא תוכלי יותר להגדיר את הבלתי ניתן להגדרה מלשון גדר...

"הדרו" לא ניתן להגדיר, זה מעבר לשכל שלך או של מישהו אחר, זה מעל השכל, שתביני זאת בוודאות, אולי לא תרצי להגדיר "אותו" כרק כזה או רק כזה, תדעי את כל חלקיו כשלם, ללא הפרדה, הביני שכלל אין "אצלו" באמת רחמים או אכזריות, זה הכל אותו אחד שאנו כל פעם בוחרים לתת לביטוי זה או אחר משמעות שונה.

וניתן להרחיב את שכתבתי, כמה שזה פשוט, ככה זה מורכב ולא כאן המקום..

המשך יום נעים לך.

בהקשר לפוסט עצמו ותגובתך אתי בהתחלה, הכוונה היא שהבחירה יכולה להיות אמיתית, רק ממקום של שיוויון, עכשיו כשיש שיוויון, אפשר להחליט בבחירה חופשית אמיתית שרוצים את "זה" ולא את "זה", לא בגלל ששוללים את השני וחושבים שמה שנבחר הוא יותר טוב באופן מוחלט, אלא בגלל שיודעים את השיוויון, ועכשיו הבחירה החופשית האמיתית שלי, מאפשרת לי לצמצם את עצמי ולהגיד במפורש ללא היסוס, "אני יודעת שהכל שווה, ואף על פי כן אני בוחרת לגרום לעצמי צמצום, ולהגיד: זה יותר טוב מזה"...

מאמר חדש קצר שכתבתי, תיהנו:

אי שביעות רצון בחיים: התבוננות, וביצוע חקירה והבנה בסיסית שורשית, לעומת טכניקות ושיטות רבות המנסות לרומם ולחזק את האדם ל"טוב" שיש בתוכו:

לפי שיטות רבות או טכניקות אינספור הטוענות ליכולתן (טענה של מי שהמציא את השיטה מן הסתם) להביא את האדם להרגשה טובה יותר, לחיים טובים יותר והצלחות כאלו ואחרות וכולי, אני יכולה להעיד בעצמי גם כמי שחוותה ויישמה רבות מהן, וגם כתרפיסטית שליוותה אנשים רבים במצבים נפשיים שונים, אני יכולה לומר שההצלחות אמנם יכולות להיות מפתיעות ומשמחות, ואף מתיימרות לנגוע בשורש של "הבעיה", אך בסופו של דבר לא כך הוא, כיוון שהאדם תמיד ישאר עם חיסרון זה או אחר, ויהיה עכשיו בחיסרון חדש, ואסביר:

ניקח אדם שלא עובד כרגע והוא מתוסכל מכך שהוא מתבטל. (אפשר לקחת כל נושא בעולם).

המצב מראה שהבן אדם כרגע רוצה יותר את חוסר העבודה מאשר את התעסוקה, גם אם זה 51% רצון לא לעבוד לעומת 49% לעבוד, מחוייב שהוא לא ירצה לעבוד כרגע, כיוון שכרגע מסיבות מסוימות הוא חושב שזה יותר טוב שלא יעבוד, וזה כבר עניין אחר לפרט.

מה שקורה זה שהוא מרוצה ובתוכו חושב שיש 51% מכך שאינו עובד, ובו בזמן הוא סובל 49% מכך שלא יוצא לעבודה.

מה שקורה לרוב הוא שהאדם שם דגש על הדיכאון מכך שהוא לא עובד ועל כן מי שמחליט שאינו מוכן לסבול יותר מכך, הולך לקבל אימון או תרפיה כלשהי שתציל אותו.

רוב השיטות בעולם מצביעות ומנתבות את האדם להכיר בבעיה, או לנסות אפילו להבין אותה ואז לתקן את המעוות, ולחזק את המקום המדוכא כדי שיקבל ריפוי ויוכל לפעול אחרת ונאמר כן לצאת עכשיו ולעבוד. (עבדתי גם עם שיטות שמכוונות לקבל את המצב כפי שהוא ולהרגיש טוב עם זה, אבל הדגש היה שחרור מהרע שמרגישים על ידי קבלת החיסרון), כרגע מבחינתי זה אותו הדבר כמו שיטות שמדברות ומנתבות לחשיבה חיובית, או אימון להצבת מטרה מסוימת. אני מדברת גם על טכניקות שעובדות עם תת המודע וכדומה...

מכאן מה שקורה לרוב ואף יכול לנחול הצלחה מרובה, שהאדם לפי הדוגמא הנ"ל, מתחיל לעבוד, כיוון שחיזק את הרצון והסיבות למה כן לצאת לעבודה, ועכשיו לתקופה כזו או אחרת הוא מרוצה מאד ואף טוען לשינוי משמעותי.

בפועל מה שקורה, שאחוזי הרצון לעבוד עלו, נאמר 60%, לעומת הרצון 30% לא לעבוד.

וזה יביא לכך שבשלב מוקדם או מאוחר יותר הוא אמנם יעבוד, אבל יכנס כעת לדיכאון מכך שאין לו את החופש כביכול שמתאפשר לו לעשיית דברים מסוימים שלא מתאפשרים לו כעת.

וכך או אחרת תמיד ירגיש חוסר שביעות רצון מעצמו.

מה שכן ניתן לעשות כדי לצאת מהפלונטר אחת ולתמיד, זה לעשות חקירה יסודית של שורש הרצונות, שורש הרצון.

בגדול, זה אומר לעשות מאמץ, לשבת ולחקור נושא מסויים עד הסוף, להתבונן בו מכל הזוויות והצדדים, כלומר לדוגמא לקחת את הנושא "אני בדיכאון מכך שאני לא עובד", ולפרק אותו לגורמים, הווה אומר לבדוק את כל האמונות בהקשר ללמה זה רע שאני לא עובד, ללכת עם זה פנימה, לשאלה יותר פנימית, "זה לא טוב, כי זה אומר שאני בטלן", וזה אומר לאדם שהוא מוטרד בכלל מכך שהוא חושב שהוא בטלן וזה משמעותי יותר ופנימי יותר לעומת ה"לא עובד", ואז לבדוק האם זה באמת רע להיות בטלן? אולי זה גם טוב? ולהבין מה יושב מתחת לאי שביעות רצון מבטלנות שזה יכול להיות שהאדם חושב שזה לא טוב, כי הוא לא מספיק מבטא את היצירתיות שבו שזה פנימי ומשמעותי יותר לעומת ה"בטלן"... וכן הלאה עד הקצה.

לאחר מכן, לבדוק מה כן טוב בזה שאני לא יוצא לעבודה, ולפרק לגורמים כעת את כל הסיבות של למה זה טוב, ולבדוק כל סיבה אולי היא בכלל שלילית ולא חיובית, או שהיא לא טובה ולא רעה אם שזה שווה בכלל וכולי.

חקירה זו, תביא את המתבונן להבנה שכלית של שוויון בין הרעיון של טוב או רע לעבוד, כלומר 50 אחוז וחמישים אחוז, שווה באופן מוחלט!

ומכאן או שיפעל באופן אקראי, הרצון יעלה מעצמו והאדם יזרום עם הרצון שעלה מבלי לחוות חסרון מהצד השני.

או שלאדם תהיה עכשיו בחירה באמת חופשית לבחור לפעול כך או אחרת, מבלי לסבול מהצד שלא בחר בו, כיוון שכעת יש לו גם את הידיעה הפנימית ביותר שהכל שווה.

ככל שהאדם יתבונן ויבין עם השכל את ההפכים ואת השוויון בין דבר להיפוכו, תתהפך לו ההבנה לחוויה פנימית קבועה ועמוקה שאינה אוחזת באמונות שקריות שהוא מתעקש שהן נכונות, ככל שיתרגל התבוננות זו, כל דבר בחיים יהיה שווה מייד בעיניו ואחיד מבלי לעשות כל פעם את החקירה מחדש, מספיקה חקירה אחת אמיתית, הבנה אחת אמיתית, שתשחרר את האדם לחופשי מכל אמונה שקרית שאינה משרתת את האמת שבתוכו.

ענבל רחמים

ההערכה עצמית תבוא ממקום של חוסר הערכה עצמית, כי אם יש רק ערך עצמי בהכל, בכל החוסרים, אז אין שינוי ואין קיום למושג ערך עצמי, רק החיסרון והמודעות לחיסרון, תביא את ההשוואה ליתרון של ההערכה העצמית.

כמו תמיד, ישנן מס פרספקטיבות.

השאלה מהיכן בוחנים את המושג ערך עצמי.

בהיבט שאת כן שונה מכל שאר החלקים, בתחום מסויים יהיה לך ערך גבוה או נמוך יותר מתחום אחר.

בהיבט שלהכל שורש אחד, את לא זקוקה בכלל לערך עצמי, כי את גם מוערכת בכל מקרה באשר את, ואם את מודעת לזה, זה נותן את הפרופורציות הנכונות להערכה העצמית שלך מהמקום שכן משנה לך וכו'...

להצמד לאמת, איך נצמדים לאמת?

בכל נושא או מחשבה / אמירה או אפשרי

גם עשייה, לשאול את עצמך:

האם זה נכון, או האם זה אולי לא נכון?

זו עבודה פנימית שיכולה להתיש, ואכן מתישה

אך החקירה הפשוטה הזו שבפועל נדמית כל כך מסובכת

היא זו שתביא בסופו של דבר את האדם לאי וודאות מוחלט

לאי ידיעת קיומו הוא עצמו, למקום שהיה קיים לפני שהיה...

ובכלל, מצד אחד אליעד או האמת לא מתנגדת לדבר

מה גם שהאמת גם מתנגדת להכל כמו שהיא מסכימה ומכילה הכל...

ואם נשים לב ושכל להרצאות ולמסר של אליעד, זה לנסות לבטל את כל השכלים שיש, לא רק את הפסיכולוגיה...

אלא כל שכל יתכן כשוגה ושגוי, כל תאוריה וכל אחיזה דווקא בדעה זו או אחרת...

ועדיין, כן, גם חיים בנפרדות וברעיונות ודעות שונים וכו'...

כפי שכתבתי למטה

אגב, אתם לא יודעים אם אליעד למד פסיכולוגיה או לא ומה הוא יודע או לא יודע או מכיר מקרוב, וכך גם לגבי כל אחד אחר...

כך שרצוי לא לשפוט את זה שנדמה שהוא שופט בכך שהוא לא מבין או לא מכיר מקרוב דבר זה או אחר...

אין לי עניין לצאת להגנת זה או אחר או להגנתו של אליעד, ובטח הוא לא זקוק לה...

רק שזה יכול לבוא בהפוכה למי שלא מכיר ולא יודע מה הזולת יודע או לא, כי זה שלא פירסמתי שיש לי תואר או "ידע" כזה או אחר, זה לא אומר שאין.

העניין הוא להתעסק עם דברים הרבה יותר פנימיים ומהותיים מתואר פסיכולוגי כזה או אחר.

כל עיסוק הוא טוב ויפה, רק השאלה מה השורש של הכל, הדבר המהותי ביותר, ולא תורה פסיכולוגית כזו או אחרת.

ולכן על כל אחד להשתמש בכל מה שיוכל לדבוק באמת ורק באמת, ואם כך יעשה, מנסיוני הוא יהיה במקום שלא ניתן לערער אותו וביקורת הורסת לא תוכל להפילו, וביקורת בונה אמנם תלטף ותחמיא ואולי אף תרחיב (יותר את האגו...).

אך מי שדבק באמת הפנימית ולא בכל מיני רעיונות חיצוניים שיהיו יפים ככל שיהיו, לא יזדקק שיטפחו אותו.

מסכימה שוב שצריך להעיר באופן פרופורציונאלי, אבל שוב, מה שנדמה לי כפרופורציה נכונה, עבור חברתי לא נראה פרופורציונאלי כלל, כך... שכל אחד יבדוק את עצמו למה הוא נפגע, למה הוא לוקח את הדברים אישית, אולי זו המטרה, לדחוף ולעזור לצאת מפגיעות אישית אלא אם כן זה כוון באופן אישי וזה כבר דיון אחר..

מסכימה איתך בעניין ההגינות, אך יכולה להיות אי הסכמה מהי הגינות, כיוון שההגינות (כמו כל דבר אחר לדעתי), היא בעיני המתבונן, כך שכל מחלוקת גם היא נראית עבורי פוגעת, אנסה לפעול איתה להבנה ושחרור פנימי מאחיזה על מה שחולקים עלי, או שאפשר בעקבות המחלוקת לבחור באמת בהתנהלות שונה...

שוב, כל אחד מה שמבין ומה שנכון עבורו לאותו זמן ומקום בו הוא / היא נמצאים.

לנהוג ממקום של אמת להבנתי זה מחוייב, וכל אחד שיצמד לאמת עד כמה שהוא מבין ומסוגל ושיתעקש לדבוק באמת הפנימית עוד ועוד, על אף ולמרות וגם בגלל שנדמה לו שחולקים עליו.



קבל את הספרים המומלצים עבורך שיביאו גם לך הצלחה ואושר אמיתיים בכל תחומי החיים!
לזמן מוגבל!     👈1 ב 150  👈4 ב 400     📞 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם לחץ? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם חרדות ופחדים של ילדים? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם אכזבות? דיכאון? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? כעס ועצבים ועוד...



הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: איך להעביר ביקורת בונה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להעריך את עצמך? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לחנך ילדים? איך למכור מוצר ללקוחות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להיגמל מהימורים? איך להתמודד עם גירושין? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך למצוא זוגיות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך ליצור אהבה? איך לשפר את הזיכרון? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לפרש חלומות? איך להאמין בעצמך? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לקבל החלטות? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לשנות תכונות אופי? איך לעשות יותר כסף? איך לנהל את הזמן? איך להיות מאושר ושמח? איך להצליח בזוגיות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לא להישחק בעבודה? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לשתול מחשבות? איך להצליח בראיון עבודה ועוד...



להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: למה יש רע בעולם? האם יש בחירה חופשית? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? למה יש רע וסבל בעולם? מי ברא את אלוהים? האם הכל אפשרי? איך להיות הכי חכם בעולם? למה העולם קיים? האם באמת הכל לטובה? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? בשביל מה לחיות? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? למה לא להתאבד? האם המציאות היא טובה או רעה? איך להיות מאושר? איך נוצר העולם? האם יש משמעות לחיים? האם יש אמת מוחלטת? מה המשמעות של החיים? מה יש מעבר לזמן ולמקום? איך נוצר העולם? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש או אין אלוהים? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם לדומם יש תודעה? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך להנות בחיים? האם יש הבדל בין חלום למציאות? אולי אנחנו במטריקס? האם אפשר לדעת הכל ועוד...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
   



האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מטפל, תמיכה נפשית, אימון אישי טלפוני ועוד אלפי תכנים נוספים, על כל נושאי החיים - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 1.6724 שניות - עכשיו 29_03_2024 השעה 01:24:07 - wesi1