אני חוזר לנקודת השקר והאמת

אף אחד הוא לא הסיבה המקורית לשקר שלכם

וכמו כן אף אחד הוא לא הסיבה המקורית לאמת שלכם

זה שקר לבקש משהו על מי שאנחנו - מי שאנחנו המוחלט

זה אומר שכל תנאי שאתם שמים בינכם לאמת זה מחיר שאתם מוכנים מרצון חופשי לשלם. אתם מבינים את זה?

כל שטות אתם משתפים איתה פעולה לגבי עצמכם נעשה מרצונכם החופשי.

אם אתם מדמיינים שאתם מוארים למשל

כמו מלכים או מסכנים למשל שלא כצורך.

זה תג מחיר שהסכמתם לשים על ראשכם שהתשלום הוא ניתוק מהזכות להיות עירום מחובר למציאות בלי שיעבוד לדמיון המשוגע שלנו. אנחנו אוכלים את מה שאנחנו מבשלים עבור עצמנו.

ולפעמים הכרטיס טיסה הוא בכיוון אחד

איך בדיוק אתם רוצים למכור את עצמכם?

לבקש משהו בעבור האמת או מי שאתם זה אומר לתת תג מחיר

עלוב לא משנה מה הוא.

זה כאילו לאמר לעולם אני מוכר אותך עולם

הבנתם למה אני מרמז?

אנחנו זה חלק מהעולם כי אנחנו יוצרים אותו

הערך המקורי לכל דבר בעולם הזה קיים בתוכנו

כשהערך הכי חשוב הוא אמת ואולי אהבה ואולי עוד אחרים

אלו הדברים היחידים שאנחנו יכולים לקבל ולתת שמזינים אותנו ואת תחושת החיבור שלנו להכל

המטבע המקורי הוא אצלנו בפנים

ואני במו ידי ברגע שאחזתי בערך האמיתי שלו

הסכמתי לסחור בו

אני מבקש סליחה מאלוהים

לא יודע ממי

איך שאני נזכר בזה עכשיו...

אני עצמי הסכמתי לסחור במטבע הזה

ולהחליף את הערך היחיד שלו בחילופין

אני הסכמתי לא לתת את המטבע האמיתי

ואני הסכמתי לקבל מטבע לא אמיתי מאנשים

להיות אמיתי בעולם הזה זה ערך אמיתי וזכותו של כל אחד.

כל שקר לאמת הזאת פוגעת בכבודנו האבוד כבני אדם

שאוהבים את האמת.

לאמר את האמת ולהיות האמת זה החוזה שלנו עם העולם בתור בני אדם. זה חלק מגן עדן

ועוד משהו אני לא מוכן לחתום עליו.

לדעת מה הערך האמיתי של המטבע שקוראים לו אמת

מחייב לא להפוך אותו לבורסה

אני ידעתי מתי אני הולך לשקר כנגד האמת ברמה כלשהיא

ואני ידעתי מתי מישהו אחר הולך לגרום לי לשקר

והערך האמיתי המהותי זה האם אני שיקרתי לעצמי

זה הערך האמיתי והיחידי

גידול העץ בכדי ליהנות מהפירות שלו

אומר שהאחריות היא בלעדית שלנו

בכדי שנוכל ליהנות מהפירות

זה מה שנשאר עבורנו זה החשבון האישי שלנו אם תרצו מול אלוהים

יכול להיות שנכון לאמר שיש את הגן עדן

ואנחנו נמצאים בכדי לשמור עליו ולטפח אותו

והוא קיים בתוכנו

זה שקר לבקש תודה על זה שאנחנו אומרים אמת

ולחשוב שאנחנו טובים... אנחנו לא!!!

עצם המחשבה כמה אני טוב מקורה ברמה מסויימת בטיפוח שגוי

להיות טוב לא קשור למחשבה. מחשבה כקרמה זה כבר תוצאה של מעשים שלנו מהעבר

לאמת אין ערך נוסף מלבד האמת עצמה.

ואף אחד לא צריך להודות לאף אחד שהאמת מתקיימת.

הפוך - אנחנו מבוססים בכזה חרא עמוק שההסכמים שלנו לגבי מה זה אמת, זה חלק מהחרא הזה

ברמות מטורפות. כל ניואנס מעפן באישיות שלי הוא קבלה על זה שמתישהוא הסכמתי לשקר - שוב!

זה שקר לבוא לעצמנו בטענות שאנחנו משקרים

זה שקר כל המניפולציות והמלחמות שלנו על האמת או השקר

זה הכל תולדה של הפיצול המקורי

והאמת שהפכנו אותה במו ידינו לשקרים

ולאחר מכן השקרים מנסים כביכול לתקן את האמת

כי כבר קיבלנו את זה שאנחנו מפגרים

אז אנחנו נלחמים על האמת דרך שקרים

וכולם עושים את זה באיזו שהיא רמה ארצית

שכולם רגילים לצבע ולטעם של זה

כולם רגילים לזה שכולם נראים אותו דבר

אני זוכר שממש יש הסכמה כללית שזה המשחק

אחרת לא הייתי יכול לעלות על הדעת שזה אפשרי

זה שקר שמישהו לא אומר לנו את האמת כי האמת זה משהו פנימי ולא חיצוני. זה נכון מה אנחנו מסכימים לקחת.

לאמת של אנשים יש איכות חברים

יש ניחוח מאד מסויים שאולי אף אחד מאיתנו לא זוכר אותו

זה לא אומר שאנחנו מוגנים משקרים של אחרים

אבל הזיכוך שלנו עצמנו זה הנשק היחידי והכי חזק שיש לנו בלזהות שקרים.

וכנראה שהשם שומר על נאמניו מפני אויביהם

כלומר, לדעת מה האמת זה קודם כל איכות ויכולת שלנו האמת פועלת פנימה והחוצה ולא הפוך

ככה שכל טענה שלנו כלפי מישהו היא שקרית ביסודה

כל טענה שלנו שיש לנו בעלות על האמת כלשהיא

היא שקרית... אין לנו בעלות על האמת

יש לנו כל מיני דרגות של השתעבדויות

אליעד סיפר משהו לגבי טראומות ופחדים

שזה נכון שצריך להיות מוכן לכאוב וברמת הרעיון

או למעשה הכוונה הפנימית להיות מוכן לעבור דרך כל זיכרון לנצח נצחים בכדי לחזור לחיבור אל הנצח

להיות מוכן לחוות כל זיכרון כנצח

אליעד אולי הבין משהו שגם אני הבנתי

לכן ההסבר שלו כפי שהיה

שיש משהו בתודעה שלנו שאני לא זוכר אותו כרגע

שממש בוחר האם אני מודה להשם על החוויה

האם מה שקרה זה חלק ממני ומהכל

או האם אני בוחר לזכור נפרדות ממנו

אז בכדי להתחבר בחזרה לאחדות עם הכל

צריך להיות מוכן כבנאדם לחוות את הכל ללא מניעה

כי יש לנו בתודעה מעין מניעה לחוות כאב או הנאה

כאילו שברמת המציאות הייתה לנו בכלל בחירה

הרי לא הייתה לנו בחירה

ומכאן אני מגיע לנקודה של אשמה וכעסים מסויימים

יש סוג של רגשות אשמה שהם שקריים בכלל

ומקורם במחשבה שלנו

כלומר... אנחנו כלכך לא מוכנים לקבל את זה

שאנחנו שפלים ומסכנים בעולם הזה

שאנחנו פגיעים ושאין לנו הגנה מפני המציאות עצמה

ומתי שאנחנו אוכלים אותה או משקרים זה מוחלט

אז כחלק ממרידה קטנה במציאות

אנחנו מוכנים לשפוט את עצמנו שוב

או לבקר את המציאות - את עצמנו. ממש לחוות דעה

ולחשוב כמה אנחנו דפוקים ולהרגיש את זה

כן כן

יש לנו שטן פנימי שמצליף בנו בכדי ליצר רגש וכל הצלפה מחזקת אותו אנחנו גידלנו אותו.

הוא מתחיל בקטן והופך למפלצת

אנחנו השטן הזה!!!!!!!

כשהרגש הוא אשמה וחרא אמיתי

אחת הבעיות היא שיש משהו כמו דבק ברגש הזה שמחזק את הצורך להצליף וזה נדבק

ולמה אנחנו עושים את זה?

כדי להרגיש קצת כמו אלוהים!!!!!!!

כן כן

אנחנו מוכנים לייצר קצת חרא משלנו בכדי שנרגיש שאנחנו חזקים על עצמנו זה מה שאני עשיתי לעצמי.

לאחר שהצלחתי להתנקות ראיתי איך זה נוצר מחדש

אנחנו מוכנים לייצר הנאה קטנה עבור הפולחן הפרטי שלנו שהמחיר שלה הוא פצע עמוק וכואב.

זה האמת של המחשבה של האגו

משחק קטן שלנו עם עצמנו שאנחנו משלמים עליו ברגש ישירות

הבעיה היא שאין לנו בחירה לגבי אותו שטן

ברגע שאנחנו מצליפים כמה פעמים זה הופך להיות הרגל

בפנים אנחנו בגהינום ואחד השקרים הראשונים שלנו לגבי זה

זה שלא אנחנו אחראים - או - שמישהו אחר הוא גם כן שותף

או שאנחנו רואים מה חברים שלנו חושבים על עצמם

או בשיא היצירתיות שלהם מספרים לנו על עצמם

ובפנים חושבים לעצמנו... גם הוא: 1 2 3 4 5 6 7

למעשה יש לנו הסכם עם החברים הקרובים

אתה תקשיב לי ואני אקשיב לך כי אנחנו חייבים להיות ביחד בחרא הזה

והסיוט של הרע נתן לנו לגיטימציה לחפש סיוטים של טוב בשביל האיזון

זוכרים את המטבע שקוראים לו אמת????

ההוא הנקי היפה הפשוט החופשי

אז זהו שהתרגלנו למכור את עצמנו

המחיר כבר לא רלוונטי הכל כלול

כי אם אנחנו מחזיקים את השוט אז מי זוכר מי למעשה משלם???

ועל מה???

יש לנו רשימה למרתף עינויים שלנו

מוצאים מקורות חדשים לסבל הזה

מחלקים ציונים משערים השערות

בונים לנו אישיות וסיפורים

וממש מאמינים שלמישהו יש טוב אמיתי בסיפורים שלו

טוב אמיתי שמגדיר את הטוב שלנו

בכלל שכחנו את החטא שביצענו מול עצמנו

לעזאזל אני מדבר על עצמי כאן!!

שאני הסכמתי להתחיל לשקר שוב

שלא הערכתי את האמת

את הדבר הזה שאף אחד לא רוצה אותו

אבל ממש אף אחד לא רוצה אותו

אני לא זוכר את הפרצוף האמיתי שלי בכלל

אני לא זוכר את השכל האמיתי שלי בכלל

את הלב האמיתי שלי בכלל

את המהות כפי שגילתה את עצמה בפני

האמת העירומה

שהשכל מסוגל להבין אותה

כפי שהרב אליעד אמר, ואני מסכים

האמת לא צריכה אף אחד ולא מנסה לדבר

הדבר היחידי הוא שהיא רוצה שיבינו אותה

או לפחות מסוגלת לזה

לא זוכר למה ככה אני זוכר את זה

ובטירוף שלנו כל אחד מסיבותיו הטראומתיות

או האחרות נותן לשכל שלנו לשרת את האגו

או יותר נכון את הפיצול והפצע העמוק שיש בתוך התודעה שלו

יש אנשים שמאמינים שהשכל עצמו או ההבנות שלו הם הם האמת עצמה... אני חושב שזה שקר

רק אגו ירצה שמישהו יאמין בזה

יש אנשים שהחליטו שמילים מסויימות או ספרים מסויימים הם הם האמת. וזה שקר

אנשים שכחו או מעולם לא הבינו שהאמת היא זכותם המולדת

אבל אם יש ספר חוקים שמדבר על איך אפשר לדבוק באמת

או לחזור לאמת.. אותו ספר הוא קדוש

בכלל מדהים שספר כזה בכלל נכתב

אבל, ואני טוען שיש אבל גדול -

הקדושה נובעת מההבנה של האמת והקיום של מה שמחייה אותה..

אם ספר כזה מסוגל ליותר מזה זה בכלל מדהים

אך אני טוען שהקדושה האמיתית נמצאת בתוכנו

ואם יש דת כלשהיא היא תשרת את כל אלו

כמאמץ כנה של קבוצה לעשות את הדבר הנכון

ללכת על גן עדן

בעבור כולנו