איך הרצון קשור לסבל בחיים?

לפי אליעד כהן, המקור לכל סוג של סבל בחיים נעוץ ברצון. סבל מתרחש כאשר אדם חווה תחושה של חיסרון או קונפליקט בין מה שהוא רוצה לבין מה שהמציאות מספקת לו בפועל. כל רצון בהכרח מביא עימו אפשרות לסבל, כי הוא מכיל מצב שבו לא מתמלא הרצון. לדוגמה, אדם הסובל מכאבים פיזיים מרגיש סבל כפול: פעם אחת מהכאב עצמו, ופעם שנייה מהפחד שהכאב יחמיר בעתיד. אליעד מסביר שהפחד הזה קיים רק משום שהאדם אינו יכול לכבות את המנגנון של הרצון שלו. אם היה לו מנגנון כיבוי, לא היה סובל מפחד זה. אליעד מדגיש שהוא עצמו יכול לכבות את המנגנון הזה, אבל באופן מודע בוחר שלא לעשות זאת, וכך הוא חווה סבל תמידי, אך מתוך מודעות ובחירה.

מהו הסבל הכי גדול שאדם יכול לחוות?

לפי אליעד, הסבל הגדול ביותר הוא "סבל אינסופי" - סבל ללא סיבה חיצונית, סבל מעצם תחושת הקיום עצמו. הוא מסביר כי אנשים חושבים שהסבל שלהם נובע מחוסר בדברים מסוימים, אך בעומק העניין, סבל אמיתי מתרחש כשאדם סובל מעצם העובדה שהוא קיים. סבל זה מתבטא כאשר האדם מגיע למצב שבו כבר שום דבר לא מעניין אותו, והוא אינו רוצה דבר, אך עדיין מרגיש חיסרון. במצב הזה, אפילו אם אלוהים עצמו היה מציע לו למלא את כל רצונותיו, הוא היה ממשיך לסבול, כי החיסרון הוא בעצם קיומו, ולא במשהו ספציפי שחסר לו.

מדוע אנשים מפחדים לבדוק את האמת עד הסוף?

אליעד טוען שאנשים חוששים לבדוק את האמת באופן מוחלט, כי יש בתוכם פחד שאם יחקרו לעומק מדי הם יאבדו שליטה על עצמם או יגיעו לשיגעון. לדוגמה, הוא מתאר מצב שבו אדם יודע שקיים קיר לידו, אך אם הוא ישאל את עצמו בכנות אם הקיר הזה באמת קיים או שמא זו אשליה, הוא עלול להגיע לתחושה של חוסר יציבות מנטלית. הפחד הזה מונע מאנשים להגיע להארה רוחנית או לאמת מוחלטת, כי הם מעדיפים להישאר עם ספקות ולשמור על ביטחון יחסי במקום לקחת את הסיכון שהאמת תזעזע את עולמם.

איך ניתן להיות בטוח במאה אחוז?

אליעד מלמד שכדי להגיע לביטחון מוחלט באמת כלשהי, על האדם לבדוק את העניין מכל זווית אפשרית. רק אם לא נשארו זוויות נוספות לבדוק, אפשר לומר בביטחון מלא שמדובר באמת מוחלטת. בפועל, הוא מסביר, לא קיימות אינסוף זוויות, אלא רק שתי זוויות בסיסיות: זו של ההיגיון (שיש הבדל בין "יש" ל"אין") וזו של אי - היגיון (שאין שום הבדל בין "יש" ל"אין"). רוב האנשים בודקים דברים רק מנקודת המבט של ההיגיון ולא מעזים לבדוק את הפרספקטיבה של אי - היגיון, מתוך פחד לאבד שליטה או להשתגע.

מה קורה לאדם שמוכן לבדוק את האמת עד הסוף?

כאשר אדם סובל מספיק, הוא מגיע לנקודה שבה הוא מוכן לבדוק את האמת עד הסוף. בנקודה זו אליעד מתאר איך הוא עצמו הסכים לוותר אפילו על תחושת הקיום שלו כדי להגיע להבנה מוחלטת. ברגע שאדם מבין באופן מוחלט שאין הבדל בין "יש" ל"אין", מתרחשת הארה רוחנית אמיתית. לאחר שהבנה זו מושגת, אפילו כאשר האדם חוזר לחיי היומיום, הוא כבר אינו סובל באותה דרך, כי הוא יודע שהוא יכול בכל רגע להתנתק מהקיום ומהרצון.

איך משתמשים בפרקטיקה בחיי היומיום כדי להקטין את הסבל?

אליעד מציע פרקטיקה מעשית: אדם יכול ללמוד ולתרגל את זווית ההסתכלות הזו - שלפיה אין הבדל אמיתי בין מה שיש למה שאין. כך, כאשר הוא נתקל בבעיות או בסבל בחיים, הוא יכול להתחבר לנקודת מבט זו, ולהקל משמעותית על תחושת הסבל. לדוגמה, אם אדם חושש מאובדן עבודה או פרנסה, הוא יכול לתרגל את המחשבה שגם אם לא תהיה לו עבודה...