שאלה: אתמול בלילה ראיתי כאילו את התמונה, שאלתי מה זה שולחן, וכאשר שאלתי ראיתי גם שולחן וגם את כל האין שולחן, אז זה כל היש. אחר שאלתי, מה המהות של היש? אין. ואז הלכתי עוד אחרה, ושאלתי מה המהות של היש והאין? שאין הבדל בין יש לאין? ואז הלכתי שוב אחורה, ושאלתי מה המהות של הכל? שאין הבדל בין יש לאין ויש הבדל בין יש לאין. ואז כשהבנתי את זה, הבנתי שאני לא יודעת. גם יש הבדל וגם אין הבדל, וגם אין הבדל בין שניהם.

אליעד: האמת היא שאת לא באמת הבנת את הנושא, כי אם היית מבינה היית עוצרת בזה שאין הבדל בין יש לאין. את מתייחסת לזה כמו לנוסחא.

שאלה: בבוקר ההבנה ירדה לי.

אליעד: בעיקרון, שואלים מה המהות של משהו, רק כאשר יש ריבוי. כאשר יש ריבוי צורות אז אפשר לשאול מה המהות שלהם. אז אם הגעת לאין, אז איך את שואלת מה המהות של האין, הרי האין הוא המהות עצמה?

שאלה: אבל יש גם את היש, אז יש - אין ויש, והמהות שלהם שאין הבדל בין יש לאין.

אליעד: להגיד שאין הבדל בין יש לאין, זה להגיד שאין הבדל בין צורות למהות.

שאלה: מה הולך פה.

אליעד: פה זה בית משוגעים ולכל משוגע יש את המחלה שלו, ואני המומחה שיודע לדבר עם כל משוגע בשפה שלו. תנסה לראות איך אני מצליח להתאים את עצמי לשאלה של האדם. תתבונן ותראה איך אני מצליח לתקשר איתה על דבר שאתה אפילו לא יודע מהו.

להגיד אין הבדל בין יש לאין, זה להגיד שאין הבדל בין מהות לצורה. אם את אומרת זאת כסיסמא, אז את ממשיכה לבלבל לנו את המוח. אבל אם את חווה את זה, - חווה יש וחווה אין וחווה שאין הבדל בין מהות לצורה, אז את לא יכולה לשאול יותר.

שאלה: אתה אמרת שמספיקה רק הבנה.

אליעד: את מבינה ברמה של הנוסחא. אבל האם את מבינה את זה בכל התהליכים? האם את מבינה את זה ברמת היום יום? אם עכשיו ירביצו לך, האם את באמת מבינה שאין הבדל בין יש לאין?

יש לך כאן משהו כללי, עכשיו השאלה איך זה מסתדר עם המציאות?

למשל הילד שלך מבקש שתיקני לו משהו, ואת קונה לו, האם את באמת מרגישה שאין הבדל בין לקנות ללא לקנות? אם אין הבדל, את יכול לתת לו את הכסף וגם לא להרגיש שנתת לו.

האם את גם נותנת וגם מרגישה שלא נתת לו את הכסף, האם זאת האמת?

תתחילי לחשוב על זה יותר.

אין הבדל בין יש לאין, פירושו שאת יכולה לתת כסף ולא יהיה אצלך הבדל באם הכסף אצלו או אצלך.

שאלה: אבל גם יש הבדל.

אליעד: נכון, בו זמנית, אם את נמצאת בשניהם אז סיימת. אבל אם את צריכה שאני אגיד לך את זה, אז זה סימן שאת עדיין מחפשת.

שאלה: השאלה שלי, האם אני צריכה להלביש את ההבנה הזאת על כל דבר?

אליעד: למשל, הבית שלך עולה בלהבות, האם זאת אותה תחושה כמו שהבית לא נשרף? זה גם לא אותה תחושה אבל האם זה גם אותה תחושה? האם את מבדילה וגם לא מבדילה ולא מבדילה שאת מבדילה.

למה את שואלת את השאלה הזאת?

שאלה: כי אתמול חויתי את זה יותר מהיום.

אליעד: אם אתמול חווית את זה יותר, זה אומר שאת מבדילה בין הדברים. אתמול יש חוויה והיום אין חוויה, אז מה השאלה שלך? אם אין הבדל בין יש לאין אז תיישמי את זה.

שאלה: השאלה שלי הייתה יותר פרקטית, איך להמשיך עם ההבנה הזאת?

אליעד: לדוגמא, כל פעם בחיים שאת חווה הבדל בין יש לאין, תשאלי, האם יש הבדל בין יש לאין? למשל את קמה בבוקר ושואלת איפה המשקפיים? את חווה הבדל בין יש לי משקפיים לאין לי משקפיים. תשאלי, האם יש הבדל בין יש לי משקפיים לאין לי משקפיים?

האם יש הבדל בין יש לי לאין לי, או אין הבדל בין יש לי לאין לי? לבדוק.

יש אדם שאומר, יש הבדל בין זה שיש לי כסף לאין לי כסף. ואחר אומר, אין הבדל בין זה שיש לי כסף לאין לי כסף. ויש עוד אחד שאומר, שאין הבדל באם אני אומר שיש הבדל או באם אני אומר שאין הבדל.

אתה קם בבוקר לעבוד, ואתה פועל מתוך זה שאין לך, אתה אומר, אין לי ואני רוצה להשיג אותו, או שאתה אומר, שיש לי משהו שאני רוצה להיפטר ממנו. כל תנועה שאתה עושה זה או בגלל שאתה אומר אין, ואני רוצה שיהיה יש, או בגלל שאתה אומר שיש ואני רוצה שיהיה אין.

עכשיו השאלה איך אתה חווה את זה. אם אתה חווה שיש הבדל בין יש לאין, אז אתה כל הזמן בפער. אז אני מציע לה לעשות, שכול פעם שהיא מרגישה שיש הבדל בין יש לאין, לשאול את עצמה, האם יש הבדל בין יש לאין?

כול פעם שהיא מרגישה שחסר לה משהו, או שכול פעם שהיא מרגישה שיש לה משהו שהיא לא רוצה אותו, לשאול, האם יש הבדל בין יש לאין או אין הבדל בין יש לאין?

ואם את רוצה את זה יותר מתוחכם, כל פעם שאת רואה שאין הבדל בין יש לאין, תשאלי את עצמך, האם באמת אין הבדל בין יש לאין?

לדוגמא, האם את חושבת שיש הבדל באם הכוס תעמוד פה או שם? לא. אם היו לוקחים את הכוס וזורקים עליך, היית אומרת שיש הבדל בין יש לאין, ואם הכוס על השולחן, את אומרת אין הבדל בין הכוס שנמצאת פה או שם.

מה שאני מנסה לומר, שלא רק...