איך להשתחרר מהשכל ולהגיע לאמונה מעל השכל?

אליעד כהן מסביר באופן מעמיק את הרעיון של "לצאת מהשכל" ו"להשתחרר מהשכל", בעזרת מושגים כמו אמונה, שכל, הבנה, ותחושת השלמות. תחילה, הוא מתייחס לסיפור של רבי נחמן מברסלב מתוך "סיפורי מעשיות", שם מסופר על אנשים שרצו להגיע ל"עץ החיים" - מקום שבו אין קונפליקטים והכל שלם ומאוחד. כדי להגיע לשם, אמרו להם שהם צריכים תכונות מסוימות כמו ענוה, יראה ואמונה. אליעד מסביר שרבי נחמן התכוון שלא מספיק שיהיה לך את התכונות האלו ברמה שטחית, אלא שצריך אותן באופן מוחלט ואמיתי.

מה המשמעות של אמונה לפי רבי נחמן?

לפי אליעד כהן, רבי נחמן מדבר על אמונה באופן עמוק מאוד, ומסביר שאמונה אמיתית פירושה להבין שכל מה שקורה מגיע מאלוהים, ללא שום צירופי מקרים. זאת דרישה קשה, כי צריך להאמין לחלוטין בדבר שאין בו שום היגיון. כאשר אדם מגיע לאמונה המוחלטת הזאת, הוא למעשה "יוצא מהשכל", ומגיע לחוויה של אחדות מוחלטת, שאין בה כל הבדל בין "יש" ל"אין".

מה הכוונה "אין הבדל בין יש לאין" לפי אליעד כהן?

אליעד מבהיר שכשאומרים "אין הבדל בין יש לאין", זה לא אומר שבאמת האדם לא מבחין יותר בשום הבדל בין דברים באופן מעשי, אלא שהוא חווה בתוכו מצב שבו התחושה הפנימית כלפי "יש" ו"אין" היא זהה. לדוגמה, כשאדם אומר "יש לי אוטו" או "אין לי אוטו", האדם רגיל לחוות הבדל ברור בתחושות שלו. אליעד מציע לאדם לבדוק את התחושה הפנימית עצמה, ולראות האם הוא באמת יכול להרגיש שאין הבדל בין שתי התחושות השונות הללו.

הדוגמה שהוא נותן היא אדם שעומד מול הרכב שלו ואומר "זה הרכב שלי", אבל מצד שני מסוגל לחוות את זה כאילו אין בכלל רכב, כאילו הוא מסתכל על כלום. הרעיון הזה מוביל לתפיסה של חוויה שלמה יותר, חוויה שבה האדם מרגיש שלמות מוחלטת שלא תלויה בדבר.

האם התפיסה "זה לא משנה" באמת עוזרת להגיע לאושר מוחלט?

אליעד מדבר גם על התפיסה של "לא משנה", שמלמדים מורים רוחניים רבים. הוא מסביר שיש אנשים שאומרים לעצמם "זה לא משנה" כדרך להתמודד עם מצוקות או כישלונות. אבל הוא מדגיש שזה לא באמת פותר את הבעיה באופן מוחלט, כי בסופו של דבר הם עדיין תקועים בתחושת ההבדל בין "משנה" ל"לא משנה". האושר המוחלט שאליעד מדבר עליו הוא חוויה שבה לא קיימת הבחנה כלל בין "משנה לי" ל"לא משנה לי".

איך אפשר לחיות ללא שכל ועדיין לתפקד ביום - יום?

אליעד מדגים שאדם שהגיע להארה או לאחדות מוחלטת ("אין שכל") עדיין יכול להשתמש בשכל שלו ולחיות את חייו כרגיל. הוא יכול להבחין בין דברים כשצריך, אך בפנים הוא יודע שהכל אחד ואין הבדל אמיתי בין הדברים. כך למשל, הוא יכול להגיד לעצמו "יש פה כיסא" ולהשתמש בו, אבל בפנים, מבחינת התפיסה הפנימית שלו, הכיסא והיעדר הכיסא הם בדיוק אותו דבר. במילים אחרות, הוא חי באחדות פנימית מוחלטת, למרות שהוא מסוגל לתפקד בעולם שמבוסס על הבדלים והבחנות.

האם...