6:00למה לא לסמוך על עצמך? גילית משהו פשוט, הגעתי להארה רוחנית, גילית את האור, יצאתי מהחושך לאור, חזרתי בתשובה, חזרתי בשאלה, אולי טעיתי עד עכשיו? אני חכם או טיפש, זה מאוד פשוט, תגליות מדעיות, מחקר מדעי
ההרצאה עוסקת בשאלת האמון העצמי, במיוחד כאשר אדם מגלה תובנות חדשות או חוויות רוחניות שמובילות אותו להרגיש בטוח במסקנותיו. אליעד כהן מציין את התופעה שבה אדם מגלה משהו, ומרגיש פתאום שההבנה החדשה היא כל כך פשוטה, שלא ברור איך הוא לא הגיע אליה קודם. תופעה זו נראית בעיקר אצל אנשים שמרגישים שהם "גילו את האור", כלומר, חוו חוויה רוחנית או שינוי בתפיסת עולמם.
האם התשובות שמצאנו פשוטות באמת?
אליעד מציין כי התופעה שבה מישהו מוצא פתרון או תשובה שהוא מרגיש שהיא מאוד פשוטה, לא בהכרח מצביעה על כך שהתשובה אכן פשוטה. הוא שואל, "אם זה כל כך פשוט, למה לא הגעת אליו קודם?" ומסביר את המורכבות של הנושא. יש פה משחק בין התחושה של גילוי משהו חדש לבין ההתנסות האישית שמביאה אותנו להסיק מסקנות. לעיתים, כאשר אדם מוצא תשובה שהוא רואה אותה כפתרון פשוט, יש את השאלה למה הוא לא הגיע אליה קודם. התשובה יכולה להיות כי זה לא היה פשוט כפי שהוא מדמיין.
האם באמת היו אובייקטיביים כשהגענו לתשובות שלנו?
ההנחה שהתשובה היא פשוטה בעקבות התגלות כלשהי מעלה את השאלה אם אותו אדם לא היה "טיפש" קודם. למעשה, אולי הוא פשוט לא ראה את הדברים באותו אופן לפני כן, ולא בהכרח מדובר בתשובה שהייתה צריכה להיות ברורה מראש. אליעד מדגיש את האפשרות שהאדם שחשב קודם שהבעיה מסובכת ושהוא לא ראה את הפתרון, למעשה היה במצב של "טיפשות" - לא כי הוא באמת טיפש, אלא כי הוא לא ראה את הפשטות שבמציאות.
האם התשובה שהגעתי אליה עכשיו היא באמת נכונה?
ההרצאה מציעה גם את האפשרות כי אם אדם מגלה משהו חדש ומרגיש שזה היה כל כך פשוט, הוא עשוי להרגיש ביטחון בתשובה שהוא הגיע אליה. אולם, השאלה המתבקשת היא, "האם זו באמת התשובה הנכונה?" אם עד לפני רגע לא הצלחת להבין אותה, איך אפשר להיות בטוח עכשיו שהיא נכונה? אליעד מציין כי לא תמיד יש לנו את כל התמונה, ולא תמיד ניתן להסתמך על תובנות חדשות כפתרון סופי. יתכן שההבנה החדשה היא חלקית בלבד, וההבנה המלאה תגיע עם הזמן.
מה אנחנו לא יודעים עוד?
ההרצאה ממשיכה ומדברת על האפשרות שמה שנכון היום לא בהכרח יישאר נכון בעתיד. מדענים גילו דברים מדהימים, אך כל פעם שבוצע גילוי מדעי חדש, עלו גם שאלות נוספות שטרם נענו. אף תיאוריה מדעית לא יכולה להיחשב כ"סופית". כך למשל, כשמישהו אומר שהשולחן הזה נמצא כאן בגלל כוח המשיכה, זה נכון לפי החוק הפיזיקלי הידוע לנו כיום. אך יתכן שבעתיד נגלה משהו חדש שיגרום לנו להסתכל על אותו שולחן אחרת, ואולי אף להבין שבעצם הכוח שמחזיק אותו במקום הוא משהו שעדיין לא גילינו.
האם נכון לסמוך על עצמנו לגמרי?
בסופו של דבר, אליעד כהן מדגיש את הקושי לסמוך על עצמנו באופן מוחלט, כי כל שינוי תפיסתי, כל הבנה חדשה יכולה להיות תולדה של מצבים משתנים, חוויות שונות, ומידע נוסף שיגיע אלינו בעתיד. ההבנה שלנו את העולם היא תמיד יחסית ונעשתה על בסיס המידע וההבנות שהיו לנו עד לנקודה מסוימת. אליעד מציין כי אפילו אם אנחנו בטוחים במשהו, אנחנו לא יכולים להיות בטוחים לגמרי, כי הכל תלוי בשיקולים, בחוויות ובמידע החדש שנוכל לקבל בעתיד.
האם התשובות שמצאנו פשוטות באמת?
אליעד מציין כי התופעה שבה מישהו מוצא פתרון או תשובה שהוא מרגיש שהיא מאוד פשוטה, לא בהכרח מצביעה על כך שהתשובה אכן פשוטה. הוא שואל, "אם זה כל כך פשוט, למה לא הגעת אליו קודם?" ומסביר את המורכבות של הנושא. יש פה משחק בין התחושה של גילוי משהו חדש לבין ההתנסות האישית שמביאה אותנו להסיק מסקנות. לעיתים, כאשר אדם מוצא תשובה שהוא רואה אותה כפתרון פשוט, יש את השאלה למה הוא לא הגיע אליה קודם. התשובה יכולה להיות כי זה לא היה פשוט כפי שהוא מדמיין.
האם באמת היו אובייקטיביים כשהגענו לתשובות שלנו?
ההנחה שהתשובה היא פשוטה בעקבות התגלות כלשהי מעלה את השאלה אם אותו אדם לא היה "טיפש" קודם. למעשה, אולי הוא פשוט לא ראה את הדברים באותו אופן לפני כן, ולא בהכרח מדובר בתשובה שהייתה צריכה להיות ברורה מראש. אליעד מדגיש את האפשרות שהאדם שחשב קודם שהבעיה מסובכת ושהוא לא ראה את הפתרון, למעשה היה במצב של "טיפשות" - לא כי הוא באמת טיפש, אלא כי הוא לא ראה את הפשטות שבמציאות.
האם התשובה שהגעתי אליה עכשיו היא באמת נכונה?
ההרצאה מציעה גם את האפשרות כי אם אדם מגלה משהו חדש ומרגיש שזה היה כל כך פשוט, הוא עשוי להרגיש ביטחון בתשובה שהוא הגיע אליה. אולם, השאלה המתבקשת היא, "האם זו באמת התשובה הנכונה?" אם עד לפני רגע לא הצלחת להבין אותה, איך אפשר להיות בטוח עכשיו שהיא נכונה? אליעד מציין כי לא תמיד יש לנו את כל התמונה, ולא תמיד ניתן להסתמך על תובנות חדשות כפתרון סופי. יתכן שההבנה החדשה היא חלקית בלבד, וההבנה המלאה תגיע עם הזמן.
מה אנחנו לא יודעים עוד?
ההרצאה ממשיכה ומדברת על האפשרות שמה שנכון היום לא בהכרח יישאר נכון בעתיד. מדענים גילו דברים מדהימים, אך כל פעם שבוצע גילוי מדעי חדש, עלו גם שאלות נוספות שטרם נענו. אף תיאוריה מדעית לא יכולה להיחשב כ"סופית". כך למשל, כשמישהו אומר שהשולחן הזה נמצא כאן בגלל כוח המשיכה, זה נכון לפי החוק הפיזיקלי הידוע לנו כיום. אך יתכן שבעתיד נגלה משהו חדש שיגרום לנו להסתכל על אותו שולחן אחרת, ואולי אף להבין שבעצם הכוח שמחזיק אותו במקום הוא משהו שעדיין לא גילינו.
האם נכון לסמוך על עצמנו לגמרי?
בסופו של דבר, אליעד כהן מדגיש את הקושי לסמוך על עצמנו באופן מוחלט, כי כל שינוי תפיסתי, כל הבנה חדשה יכולה להיות תולדה של מצבים משתנים, חוויות שונות, ומידע נוסף שיגיע אלינו בעתיד. ההבנה שלנו את העולם היא תמיד יחסית ונעשתה על בסיס המידע וההבנות שהיו לנו עד לנקודה מסוימת. אליעד מציין כי אפילו אם אנחנו בטוחים במשהו, אנחנו לא יכולים להיות בטוחים לגמרי, כי הכל תלוי בשיקולים, בחוויות ובמידע החדש שנוכל לקבל בעתיד.
- האם תמיד נכון לסמוך על עצמנו?
- מהם הגורמים שמשפיעים על תהליכי קבלת החלטות?
- האם גילוי מדעי יכול להתברר בעתיד כשגוי?
- מהו מקור השפעת המידע על דעותינו?
- איך להבין אם תשובה באמת פשוטה?
- האם כל התשובות שאנחנו מקבלים הם תמיד נכונות?